שֻׁבָּךְ

*, שֻׂבָּךְ1, שׁׂבָךְ, מ"ר שבכים, שבכות, —  ארֻבת יונים, Taubenschlag; pigeonnier; dovecot: ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך וכו' נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו, קרוב לזה שלו ב"ב ב ו.  חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות והשובכות והמרחצאות וכו' וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים שם ג א.  מכר כורת מכר דבורים, מכר שובך מכר יונים שם ה ג.  הלוקח פירות שובך מחברו מפריח בריכה ראשונה שם שם.  הקדיש וכו' שובך מלא יונים וכו' מועלים בהם ובמה שבתוכן מעי' ג ו.  הזיזין והגזריות והשובכות והשקיפים והסלעים וכו' אהל' ח ב .  מעשה ברבי טרפון שהיה יושב בצלו של שובך בשבת במנחה תוספת' ברכ' ד יד. עריס שהיה לו נוטע כהילכתו או שהיה מכוון כשובך הזה עגול ואינו עריס ר' שמעון שם כלא' ג ה. בית העגיל העשוי כשובך אין מטמאין בנגעים שם נגע' ו ג.  סוכה העשויה כשובך פסולה לפי שאין לה זויות סוכה ז:. שופך שמו, ולמה נקרא שמו שובך שעשוי כשובך סוט' מב:. ושובך, שהעמיד שובך לאלהים, זה המשכן שהיה עומד כשובך, א"ר יהודה ב"ר סימון העמיד הקב"ה משכן כשובך מד"ר שמות מ.  מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת את קנה ושובכה וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה וכו' מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם וכו' שם שה"ש, הנך יפה.  — וסֻלם של שבך לעלות אליו: אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון ב"ש, ביצ' א ג.  מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה ב"ב ב הסולם של שובך שהוא עולה בו לעלייה, סולם של עלייה שהוא עולה בו לשובך ירוש' ביצ' א ד.  איני הולך אלא להביא שני גוזלות הללו מן השובך זה שלפני בסולם הזה שעל כתיפי שם תענ' ד ז.  — יוני שבך שבנגוד ליוני עליה: ואין נותנים מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך שבת כד ג.  ותניא הצד יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחין וכו' חייב תוספת' שבת יב ד. —  ושבך לתרנגלת: מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר פסח' ד ז. — ובסהמ"א: בורגנין, כמין שובכין עשויות בשדות לאצור בהן תבואה ר"ח, ערוב' כא..  מנהג מפריחי יונים שמעמידין שובכין ופיגמין ומציבין בהן יונים שבאשי שמשבשין בהם יונים שלבני אדם אחרים תשו' הגאו' הרכבי שנט, 182. והיו בגדיו לבנים ולבו שחור ברב היגונים בשבך היונים לבן מבחוץ ושחור מבנים ר"י חריזי, תחכ', 233.



1 [אין ספק, שעקר המלה בשׂין שמאלית ולא בימנית, כלשון חלון וארבה, בערב' שֻׁבּאכ شباك, מקביל אל שְׂבָכָה (עי' שם) בעבר', וכן בא בת"י שובכא בתרג' של אֲרֻבָּה (ישע' ס ח, בסורי במקומו כִּוְתָא, חלון).  ואמנם נוהג המבטא בשין ימנית במסֹרת הלמוד והדבור.  ואשר לנְקודה המקורִי של המלה (בארמ') הוא לפי עדות הערב' שֻׁבָּךְ או שֻׂבָּךְ, כנקוד המלה סֻלָּם, שהיא כנראה מֻנח שאול בעבר' כבערב'.  ואמנם בא במשנ' מנק' גם שׁוֹבָךְ, אך בירוש' שבגניזה יו"ט א, גינזבורג, 168: שׁוֹבַּכֶּ[י]ה.]

חיפוש במילון: