שׂוֹבֶךְ, שֹׂבֶךְ
ש"ז, מ"ר שְׂבָכִים, — כמו סֻבֹּךְ, סֹבֶךְ1, סְבָךְ: ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שׂוֹבֶךְ האֵלה הגדולה ויחזק ראשו באלה וכו' (ש"ב יח ט). — וקשוט מלאכותי בצורת ענפים מסֻככים: שְׂבָכִים מעשה שבכה גדִלים מעשה שרשרות לכֹתרֹת אשר על ראש העמודים (מ"א ז יז). — ובסהמ"א: יארוג (העכביש) השבכים לזבוב, ושם לו כלים ראויים למלאכה הזאת (ר"י א"ת, הכוזרי ג יא).
1 [עי' בנאמר על מלים אלו גם בהערות שם.]