* 1, ת"ז, — גדול מן השִׁעור הרגיל, עולה על הרגיל: התירו למעוברת שתהא טועמת דבר מועט וכו' ר' יוסי אומר שתי ביצים שוחקות (תוספת' מקוא' ז ו). *ואמה שוחקת, בנגוד אל אמה גרומה וכד' וטפח שוחק: הרי עלי עץ מביא גיזר אחד וכו' ריב"ל אומר עוביין אמה באמה שוחקת וארכן באמה גרומה (ירוש' שקל' ו ו). כל אמות באמה בת ששה (טפחים) אלא הללו שוחקות והללו עצבות (ערוב' ג:). עושה לו טפח שוחק ומעמידו בפחות משלשה טפחים סמוך לדופן (סוכה ז.).
1 [הקדמונים כבר גזרו תֹאר זה מן שׂחָק במשמ' צחק, בדמיון לפה המָרחב בשעה שהאדם שוחק, אך אין זה מסתבר, הואיל ואין שמוש כזה בפעל, ואין צחק ושחק שכנגדו אלא חקוי קול הצוחק, ללא רמז לתנועת הפה. ואלו בערב בא שהק شهق במשמ' היה גבה, והכנ' שאהק شاهق במשמ' גבה ורם, כתאר להר או לבנין וענף עץ גבה. ולפי זה אף אפשר, שהכונה לכתיב שוהק ולא שוחק, כשם שגרסו (עי' שָׂחַק, פִע', הערות) משחקת במק' משהקת, ובהבנה זו תרגם רסע"ג שחקים: שואהק, וצ"ע.]