1 [כנאמר בהערה למלה שַׁחֲטָה, הכונה לשטיחת רשת ופח, בהקבלה לנאמר לפני זה: כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור, אלא שכנראה לא צדקו החדשים הגורסים במק' (ושחט)ה שטים: (ושַּׁחַת) הַשִּׁטִּים. כי אין הכתיב מדבר אלא על מקומות שבתחום בנימין, וגם תבור אינו כאן הר תבור שבעמק יזרעאל, אלא אותו מקום הנקרא בש"א י ג אלון תבור: ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים, עלים אל האלהים בית אל וכו', ומה ענין כאן להזכיר הַשִּׁטִּים שבערבות מואב? אלא שהושע משתמש במלת מַשְׂטֵמָה (מן שָׂטַם שפרושו צוד) במשמ' מצודה ורשת (הושע ט ח: פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו) וכאן לפנינו מלה בצורת שֶׂטֶם או שָׂטִים באותה משמ', וכנראה המכֻון הוא וְשָׁטֹחַ הַשְֶּׂטֶם, ז"א לשטח הרשת, העמיקו והרבו. ולאותו ענין כנראה הכונה גם בכתיב סטים בסמ"ך: עשה סֵטִים שנאתי תהל' קא ג.
ואלו הפרשנים העברים פרשו: משך שטיותם העמיקו וכו' (רש"י), הם עובדי הבעל (ראב"ע), וכן התרג' הארמי: ודבחן לטעון מסגן. ואלו השבעים: οἱ ἀγϱεύοντες τὴν ϑήϱαν, (הצדים חיה), וולג': et victimas declinastis (וקרבנות השטיתם), הסורי: וצידֵא דצידין. ועי' סֵט].