שׂטה


1 [עי' שָׂטָה, הערה]

2 [בכתיב זה בסמ"ך (עי' סֹטָה) נוהג השרש במשמ' המקראית בדפוסים של תו"מ ובסהמ"א כפעל ובצורות כגון ָסוֹטָה, °סְטִיָּה, והעורך אף חדש מזה מִסְטֶה במשמ' מעשה הסוטה הסר מדרכו לשם בקור קצר וכד', Abstecher; petite excursion; (short) outing.]

חיפוש במילון: