1 או שָׂטֶה, במקרא רק מ"ר סמ' שָׂטֵי, — מלה שלא התבררה בצורתה ובמשמעותה: אשרי הגבר אשר שם יי' מבטחו ולא פנה אל רהבים וְשָׂטֵי כזב (תהל' מ ה). — ואמר הפיטן: ישדלם והייתי עד ממהר בשטי לבלעדי ישובון וכו' וגם עתה נאם ה' שובו שובו עדי (ר' מנחם בר' מכיר, אשחר אל על, יוצר שבת תשובה).