שִׂימָה

*, ש"נ, — פעֻלת השָׂם, הנחה: ואפילו שימה1 מעכבת (ירוש' שקל' ד ג). ושמתם את דברי וכו' צריכה שתהא שימה כנגד הלב (ברכ' יג:). אתיא שימה שימה, כתיב הכא ושם לה עלילות דברים וכתיב התם לא תשימון עליו נשך (ר' אבהו, כתוב' מו.)2. — ובסהמ"א: אתמול אמרת לנו הורידהו אלי ואשימה עיני עליו, זו היא שימת עין3, זו היא סמיות עין (ילק' שמע' בראש' קנ). וישם דבר בפיו, ומה היא השימה הזאת וכו' ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו (רש"י, במד' כג יו). תשפות שלום וכו' ויש לפתור את כולן לשון שימה, תשית שלום לנו (הוא, ישע' כו יב). ומאתי היתה שימת דבר (הוא, עזרא ד יט). תלה הכתוב הדבר בהן (בכהנים) להיות ברכה זו שימת שמו על עnו (הוא, סוט' לח:, ד"ה ושמו). אענדנו, הוא השימה בראש או בצואר (אוהב משפט על איוב, קנ:). הוכרחתי לדבר זה מצד השימה האלהית לסדר הדברים האמתיים (נוה שלום ב ט, לח.). בעת שימת הכתר בראש אדוננו המלך יר"ה (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 153).



1 [כגון ארון ופרוכת ומזבחות דכתיב בהן וישם מעכבין (קרבן העדה).]

2 [ובמדרש על ואלה שמות: אל תאמר שמות אלא שֵימות (כך מנֻקד) שהן שקולין כנגד שמות הרבה (מדה"ג שמות א א) העיר הופמן שצ"ל שִׂימוֹת, דברים ששם הקב"ה בעולם, ובשם סימונסן הוא מביא את הדעה, שכוָנת המדרש סימות, כלו' אוצרות.]

3מד"ר בראש' צג השמת עין.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים