במקר' רק מ"ר, שִׂכִּים, — עֹקץ דוקר 1, Stachel: piquant; sting: והיה אשר תותירו מהם לְשִׂכִּים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה (במד' לג נה). —  ובסהמ"א: ושתיית התעלות העוקצות ואכילת הלענה והכאה בקוצים ושיכים מכאיבים (ר' קלונימוס, בעלי חיים, ה יא, ס.) .  כי בעד המקום ההוא ירד לגנוב הגנבה והוא ערום מבלי לבוש לבלתי יאחזו בגדיו בשכים אשר בעץ (ר"י זבארה, ס' שעשועים ה, דוידזון, 47). —  ואמרו פיטנים ומשוררים:  אויבי לנגדי בגבולי ונחלתי, הם לשכים צדי עת שכרי ונחלתי (ר' יצחק אבן גיאת, אסבלה נדדי, שער השיר, 26).  חברת חכמים כמים קרים ועתים כשכים (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 173)