1, ש"נ, כנ' שִׂיחָתִי, — כמו שִׂיחַ, Gespräch; conversation: מה אהבתי תורתך כל היום היא שִׂיחָתִי (תהל' קיט צז). מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שִׂיחָה לי (שם שם צט). אף אתה תפר יראה ותגרע שִׂיחָה לפני אל2 (איוב יה ד). — ואמר ב"ס: אל תטֹש שיחת חכמים ובחידֹתיהם התרטש (ב"ס ח ח). אל תשיב דבר טרם תשמע ובתוך שיחה אל תדבר (שם יא ח). — ובתו"מ: ואל תרבה שיחה עם האשה (יוסי בן יוחנן איש ירושלים, אבות א ה). שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת ילדים וכו' מוציאין את האדם מן העולם (ר' דוסא בן הרכינס, אבות ג י). הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן של צדקניות (ר' בירי, ירוש' סוטה ז א). עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים (קדוש' מט:). שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד3 (ע"ז יט:). יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים (ר' אחא, מד"ר בראשית ס). — ושיחה בנגוד לתורה: לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק וכו' אלא מתוך דבר של תורה וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו לא מתוך שיחה וכו' (ירוש', ברכ' ה א), וכעין זה בבלי שם לא.. משיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים (ר' שמעון, סוכה כא:). כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים (ר' לוי, חגי' יב:, ע"ז ג:). — ושיחה בטלה: אמר לו4 שוטה ולא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטלה שלכם (ב"ב קטז.). — ושיחה יתֵרה: אפילו שיחה יתירה5 שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה (רב, חגי' ה:). — ושיחה נאה: אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה אפילו שכר שיחה נאה (ב"ק לח:). — ושיחה קלה: אפי' שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו הן נכתבין על פנקסו של אדם (מד"ר ויק' כו). — ושיחת דקלים: אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא וכו' שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים (סוכה כח., ב"ב קלד.). — ובתפלה: ואל יתחלל שמך בנו ואל  תעשנו שיחה בפי הבריות (סדר רב עמרם השלם, נפילת אפים וקדושא דסדרא, קנ.). — ובסהמ"א: המודה בפני עדים דרך הודאה ולא דרך שיחה (טוחו"מ לב). היה מכיר בשיחת דקלים והיה מודיע פליאות גדולות (שערי תשוב', תש' גאונ', שאלוניקי, עג). — ושיחת האילנות, במשמ' האִוְשה שלהם: ולכן יהי' שיחת האילנות והמון מים מושכים (קאנון ג א ד ג). או בקול שיחת האילנות כי זה יורה על הסתר הרוח (שם ג ד ה). — ואמרו פיטנים ומשוררים: לשון שבעים היה בשיחתם וכו' בעבור כל נבלה שפתם (ינאי, אחדים בשיח, קרוב' בראש', זולאי, יג). וגאולים השיבו לא יצאנו ברשותם וכו' והם ענו רוצים ולא רוצים איש בפי שיחתם (ר"ש בן אבון, חסדי ה', קרוב' ז פסח). אוסיף שיחה או אגרע, לא ייטב לך ולא ירע (ראב"ע אל תבוא, איגר 242).6