1, ש"נ, מ"ר שַׂלְוִים, — שם קבוצי לעוף מאכל בגֹדל היונים Wachtel(n); xaille(s); quail(s); conturnix: ויהי בערב ותעל השלו2 ותכס את המחנה (שמות טז יג). ורוח נשא מאת ה' ויגז שַׂלְוִים מן הים ויטֹש על המחנה וכו' ויקם העם וכו' ויאספו את השליו2 (במד יא לא-לב). שאל ויבא שלו3 ולחם שמים ישביעם (תהל קה מ). — ועי' סליו, עמ' 4068.
1 [בארמ' שבתרגומים שליו אך בסור' סַלְוַי, ערב' שַׂלְיַי سلوى. וכן בנוסח התורה של השמרונים שלוי בכל מקום, ואמרו (חז"ל, יומא עה:): כתיב שליו וקרינן סליו וכו', אמר רב חנן בר רבא ארבעה מיני סליו הן ואלו הן שיכלי וקיבלי ופסיוני ושליו מעליא דכולהו שיכלי גריעה דכולהו.]
2 [כך כתיב, קרי" הַשְּׂלָיו.]
3 [כך כתיב, קרי: שְׂלָיו.]