סְלָיו
*, — כמו שׂליו, מין ממיני העוף: כתיב שליו וקרינן סליו א"ר חנינא צדיקים אוכלין אותו בשלוה רשעים אוכלין אותו ודומה להן כסילוין א"ר חנן בר רבא ארבעה מיני סליו הן ואלו הן שיכלי וקיכלי ופסיוני ושליו (יומ' עה:). — ובסהמ"א: נתן מן שכרם ענן ואש ומן וסליו ורב טוב אשר צפן ליום תגמוליו (רסע"ג, השג' על חוי הבלכי, דודסון 66).