שַׂמְחָן

°, תוש"ז, — שדרכו להיות שמח:  כמו שני אנשי' שנאמרו עליהם שהי' מבני עולם הבא בשביל שהיו אנשים שמחנים (אורחת צדיקים, שער השמחה). שהרופא כשהחולה רואה שמחן ובדברים ערבים ומתוקים ומבטיחים יערב לו הרפואה (ר"מ המאירי, משלי י ז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים