א. שָׂפַח
— קל לא נמצא.
— פִע', שִׂפַּח, — נִגע בספחת?1: וְשִׂפַּח אדני קדקד בנות ציון ויי' פתהן יערה (ישע' ג יז). — ואמר הפיטן: ויצא וקדקוד שפח ורצץ וחזק מוסרי בי ואתלוצץ ויגרס בחצץ (ר"א הקליר, איכה אשפתו, קינ' ת"ב). — ואמר המשורר: אם יהגו בך עוד לשונם תחתכי פצעי בקדקדם ואותו שׂפחי (אברהם פרווינצאלי, מבחר השירה העברית באיט', שירמן, רמז). שור תחנוני שא ראש המוני אך את ראש מוני גואלי תשפח (ר"י נגארה, יונת חן, עולת תמיד).
1 [כך לפי כתיב המסרת וכן הבנת המפרשים. ואולם לפי ההקבלה על יְעָרֶה, וכהקדמה אל ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים וכו', מסתבר שהעקר, בשִׂכול: וְחָשַׂף, וצ"ע.]