שִׂקּוּר
° 1, כתיב בשין במק' סִקּוּר, — ראיה, הבטה: על חטא שחטאנו לפניך בשקור1 עין (על חטא, תפלת יוה"כ).
1 [כך הוא בסדור בער, 418 ובדפוסים אחרים על פי גזירת המלה מן שׂקר שבמקרא, אך בפיוטי ינאי (זולאי, שכב) הגרסה: בסיקור, וכך נכון, הואיל ואין שׂקר בכל משמ' קרובה במקרא. ועי' שׂקר, הערות.]