שֶׂרֶט

ש"ז, — חריתה בעור הבשר, ועי' *סֶרֶט: וְשֶׂרֶט לנפש לא תתנו בבשרכם (ויק' יט כח). — ובסהמ"א: הנחת כוסות המציצה בלי שרט (קאנון א ב כב א). אין זה (המילה) שרט בשוק ולא כויה בזרוע (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג א א א). — ואמר המשורר: ולא תשים קרחה ושרט בבשרים (רשב"ג, בצל שדי, ביאליק-רבניצקי ב 146). — °ועל כתל וכד': מלמד ששרט לו שרט1 על הכותל ואמר לו לכשתגיע השמש למקום זה תתעבר (שרה) (זבדי בן לוי, מדרש הגדול וירא, מרגליות, ש).



1 [ב(מדרש הגדול, שמות ט, הופמן, 71; מדרש הגדול, שמות ט, מרגליות, קלד) נמצא שריטה. ובמד"ר שמות יב ובתנח' וירא יג: סרט לו סריטה. וכן בפסיק' רב' ו, מא"ש, כדסריטה סרטו לו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים