* 1, שירטוט, ש"ז, — סִרְטוּט, סִרגול: מלמד שצריכה (המגלה) במקור נדפס '(העגלה)' שירטוט כאמיתה של תורה2 (ר' אסי, מגלה טז:). ר' ירמיה אומר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שירטוט והלכתא תפילין אין צריכין שירטוט מזוזות צריכין שירטוט (שם יח:). שרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני (מנח' לב:). — ובסהמ"א: ומחלק כל עור ועור דפין דפין בשירטוט כפי רוחב הדף (רמב"ם, ס"ת ט ז). — °ובמשמ' ציור, תרשים וכו': ואני אכתוב לך מולדות י' מחזורים בשרטוטים וכו' וזה צורת השרטוט וכו' ועיין בשרטוט ואם יצא לך מכוון לאשר בשרטוט תדע כי מעשיך נכון (רמב"ם, חשבון העבור, דברי חכמים, כו). — °ושרטוטים בגוף האדם: מסרו חכמים אחד לחברו הכרת פנים וסדרי שרטוטין וכו' (רב האי גאון, התחיה א, 42). שבשרטוט הידים ובפרצוף הפנים יכירו בני אדם (רש"ט פלקירא,  האמונות ו ג). וכן בשרטוטי האדם ובתואר פניו יודעים עתידות (אורחת צדיקים, שער יראת שמים, קט.). — ואמר הפיטן: דת ודין תפר כגידין ואין שרטוט בתורתם (ידיד עליון, אהבה לפרשת עקב).