ב. שָׂרִיג

* 1, ש"ז, — כמו סָרִיג, מחִצה או כסוי של מעשה שבכה: בית שנראה בו נגע וכו' אבניו ועציו נתצין עמו ומציל על המלבנים ועל שריגי החלונות (נגע' יג ג). — ועי' *סָרִיג.



1 [אין כאן אלא כתיב בשי"ן במקום סמך, בהשפעת א. שָׂרִיג שבמקרא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים