ב. שָׂרַק

°, פ"י, — טח חומר אדום או צהֹב על דבר: שריקא טויא, לשרוק ולטוח שמן וביצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם (רש"י, שבת קט.). חביותיהם של חרס היו וגפין אותם במגופת חרס ושורקין טיט סביב לדבק המגופה שלא יצא ריח היין (הוא, ב"מ כג:). קיטמא שרי היינו בשנותנין מים לתוכו לשרוק התנור סביב (תוספת' שבת יח.).

חיפוש במילון: