שֹׂרֵקָה

ש"נ, — כמו שׂוֹרֵק, שֹׂרֵק, גפן משֻׁבחת: אסרי לגפן עירה וְלַשֹּׂרֵקָה בני אתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה (בראש' מט יא). — ואמר המשורר: זרעו יהי לברכה כמו בוסר גומל בשורקה יעשה חיל (אברהם כהן זנטי, כהונת אברהם א לז).

חיפוש במילון: