א. שָׂרֹק

ת"ז, במקרא רק מ"ר שְׂרֻקִּים, — בהיר, אדמוני: ראיתי הלילה והנה איש רֹכב על סוס אדֹם וכו' ואחריו סוסים אדמים שְׂרֻקִּים1  ולבנים (זכר' א ח).



1 [בקצת כ"י ודפוסים שְׁרֻקִּים בשי"ן ימנית, אך עי'  אצל גינצבורג, ובס' מנחת שי, שם.]

חיפוש במילון: