ב. שׂרק – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה – פרויקט בן־יהודה

ב. שׂרק

1, ממנו שׂוֹרֵק, *א. שָׂרַק, °ב. שָׂרַק, *שָׂרָק, א. שָׂרֹק, ב. שָׂרֹק, שֹׂרֵקָה. ועי' שָׂרִיק, הערה.

1 [שרש זה עקר משמעותו צבע אדֹם, קרוב אל שׂקר (עי' שם), וכן באשור' שַרְקֻ, דם אדֹם, ערב' שׁרק شرق, היה אדֹם, מַשְׁרִק مشرق (גם בערב' דרומית) זריחת השמש.]

ערכים קשורים

שֹׂרֵקָה

ב. שָׂרַק

א. שָׁרַק