שׂרר – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

שׂרר

1 ממנו °הִשְׂתָּרֲרוּת, שַׂר, ב. שָׂרָה, °שָׂרִית, שָׂרַר, *שְׂרָרָה, *שְׂרָרוּת, ועי' ב. שׂוּר.

1 [יתכן שנגזרו יתר גזירות השרש מן שַׂר, שכנגדו באשור' שַׂרֻּ (במשמ' מלך), שַׂרַּתֻ (מלכה). ואמנם בא באשור' פעל שַׂרָרֻ במשמ' הזהיר (בזֹהר), אך אין קשרו לשרש זה נתן להוכחה.]