*, ש"נ, — ממשל(ה), שלטן, וגם במשמ' שלטון, מושל, שר:  שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו (עקביא, עדי' ה ו). כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם (רבן גמליאל, הור' י.). — ובצרופים, *ברח מן השררה:  כל ימיי הייתי בורח מן השררה1 (יושוע בן קבסיו, ירוש' פסח' ו א). ומה אם זה שברח מן השררה ראו היאך נחזר עלי' בסוף, מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה (שם יומא ו ג). כל מי שבורח מן השררה1 השררה רודפת אחריו (תנח' ויק' ד). — *והגביה שררה וכדו':  (תפלתו של כה"ג ביוה"כ) ועל עמך ישראל שלא יגבהו שררה זו על גב זו (ירוש' יומא ה ג). ואל יגביהו ישראל שררה אלו על אלו (מד"ר ויק' כ). — *וחזר לשררה: רוצח שגלה וכו' וחוזר לשררה שהיה בה, דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה (מכות ב ח). — *ומִנה שררה: אין ממנין שררה על הצבור בממון פחות משנים2 (מד"ר שמות נא). — *ונהג שררה: מתי ב' זקנים הללו מתים ואנו נוהגים שררה על הציבור (מד"ר ויק' כ). לפי שכל השבטים לא נהגו שררה במצרים על ישראל ושבטים הללו נהגו שררה במצרים (מד"ר שה"ש, כלך יפה). — *והנהיג שררה:  אמר משה אדם שהוא עתיד להנהיג שררה על ששים ריבוא אינו יודע להבחין בין קול לקול (ירוש' תענ' ד ח). גאות אדם תשפילנו זה יוסף שהנהיג שררה שהיו אומרים לו אחיו לפניו עבדך אבינו והיה שותק (מד"ר במד' יג). מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל סוף שהוא נופל (מד"ר שה"ש, אל גנת). —  *ועשה שררה: ואין עושין שררה על הצבור בממון פחות משנים (שקל' ה ב). —  *ורץ אחר שררה: לעולם אל תהי רץ אחר שררה (פסיק' רבת' כב). — ובסהמ"א: ובעת ההיא נתחזקה השררה ביד יהונתן וישפוט את עמו (יוסיפון כה). השררה המושלת, העם המוצלח רב המזל (ר"ש בן וירגא,  שבט יהודה יב, שוחט, נז). וידוע שלשון שררה בעיר הזאת הם הדוכוס ויועציו (שו"ת רמ"א נא, נ.). על עומדם יעמודו משרתי השררה (חיד"א, מעג"ט, 21). — °ושררה של זהיון: גאוה מופלאה ושררה משונה גאוה של רוממה ושררה של זיהיון של מלאך הפנים (היכל' ג ג; שם יג ד; שם עז ג; שם יח ג). — ואמר המשורר: בעת תעש שררה על קרובים אשר היו כמותך במדינה (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 55). אשר מבלי משפט שררה הקים (שם, 137). לכבוד גדֻלת קדֻשת צפירת התפארה וטירת השררה וכו' אל חצר המטרה אל מקום השררה וכו' (ר"י הלוי, מי זה אשר, זמורה ג, 291). יבואון לך כפופי ראש כאגמון במתק פה ולא דרך שררה (עמנואל, מחב' ח, ירדן, 141). —  ומ"ר °שררות: שגגה בפי גאון ודברי איש שררות (ר"ש הנגיד, אלהים האריך, הברמן א, 100). — ועי' *סְרָרָה.