*, ש"ז, — כמו שְׂרָרָה, שלטן: הודעתם לצבור שאתם מבקשים לעשות שררות על הצבור (ספרי דברים טז). קופה של צדקה נגבית בשנים וכו' שאין עושים שררות על הציבור פחות משנים (ב"ב ח:). חייך שאני מטעימך משררתו ואין אתה יכול לעמוד בה (מד"ר ויק' יב). — ובסהמ"א: וכל הקודם (כיורש) לנחלה קודם לשררות המת (רמב"ם, כלי המקדש ד כ). ראש הישיבה שחטא מלקין אותו ואינו חוזר לשררתו (הוא, סנה' יז ט). ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל (הוא, מלכים א ד). ואמר השמר משררות המלכות וכו' ומשררות הנערות ושררות המעלה (רש"ט פלקירא, המבקש, מד). — ועי' *סְרָרוּת.