סְרָרָה
* , ש"נ, — כמו שְׂרָרָה, ויעקב לא נתן לא הא' סררה אלא מן הצאן (גינזי שכט' א, גינצבורג 47). איש שאין סר[רה בטלה מזרעו ואלו הן רא]ש גולה שבבבל ונשיא שבארץ יש' (שם 220). — ואמר הפיטן: המהירה להסרר הסררה לשוערה (Kahle. Masor. d. West., יד). שוש שגב סגן סגל סאי סררה סבובי סער סלולי ספיר שפת שרפים (מי יערוך אליך, שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, פז:).