תְּאוֹ
1, ש"ז, — חית בר טהורה, שנמנית עם איל וצבי ועוד, ממיני ה־ Antilope, ושלא זֹהתה בדיוק2: זאת הבהמה אשר תאכלו וכו' איל וצבי ויחמור ואקו ודישן וּתְאוֹ וזמר (דברי' ד ד-ה). — ואמר המשורר: כן ארי ותאו3 נורא עת יחד נפגשו וכו' מקולם תחול ארץ, הררי עד ירעשו (יל"ג , מלחמות דוד, שירי יל"ג ו, 48).
1 [על תּוֹא (כְּתוֹא מכמר) בישע' נא כ עי' בערך תּוֹא.
2 [בספרי ראה כי נאמר: תאו זה שור הבר. אבל אין השם בא כך בלשון אחרת, ואין לראות מסרת מָסמכת בתרגומי הקדמונים, שמות בעלי החיים שבכתוב אף נתחלפו בנסחותיהם. אין לפי הכתובים יסוד לשמוש השם (ע"פ ת"א תור-בלא) כמצין את מן הבקר בעל דבשת הנקרא בערב' ג'מוס.]
3 [כנראה במשמ' שור הבר, ע"פ פרוש רש"י לת"א: תורבלא, תור היער.]