תָּאָה
קל לא נמצא.
— פִע', תְּתָאוּ, — רשם וסמן, ובפרט סמן כגבול: מן הים הגדל תְּתָאוּ לכם הר ההר. מהר ההר תְּתָאוּ לבא חמת1 (במד' לד ז-ח)2.
— הִפע', °הִתְאָה3, — כמו הִתְוָה, תאר, ואמר המשורר: אך בבאי חסדיו להתאות ראיתי נפלאות (רמב"ע, מכתב אל רבנו חננאל בן ישועה, ברודי, רפו).
1 [כידוע היום אין ל של לבא מן בכל"ם אלא לבא הוא שם מקום שעל יד חמת הנזכר בכתבות.]
2 [בתשוב' תלמידי דונש, 15, כתוב: למען ייראו אשר ריב לא תאו וקול לא ישאו כחטא הנשארים. ואין הענין מובן, ואולי יש כאן טעות סופרים.]
3 [כנרמז בערך אִוָּה (ב. התאוה), יש לראות, כדעת רבים, צורה מן הִתְאָה או הִתְוָה גם בכתוב ב(במד' לד י): והִתְאַוִּיתֶם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה. ועי' תָּו, תָּוָה, הערות.]