ש"נ, — עלילה, התעללות, ובפרט התעללות מינית באשה1, (schlechter) Streich; (vilain) tour; (mean) trick: ואביו ואמו לא ידעו כי מיי' היא כי תֹאֲנָה הוא מבקש מפלשתים (שופ' יד ד)2. — ובסהמ"א3, אף במשמ' מעשה שלא יעשה, או תרוץ להמנע מדברי התנצלות: כי יצטרך כל מבקשה (את חכמת הכוכבים) להתיחד ביערים ובמדברות ולהביט אל הכוכבים ולעשות תואנות רבות אשר לא תעשינה וכו' (יוסיפון ו). ועתה הקשב נא רב סעדיה ויד תשים לפה ושב דומיה ומן תואנותיך תשאר ערום ועריה (לקוטי קדמוניות, נספחים, 67). בעלי הקבלה אין להם תואנה מכל אלו התואנות ואפילו אם יפול המועד אחר השבת כבר הם משאירים האש בשבת וכו' (ר"א הקראי, גן עדן, ענין חג המצות ה, מט:). וכל הקודם במשפחה יהיה ראוי ליבם אם לא יהיה לו אסור ערוה או תואנה ואם תהיה תואנתו תואנה יתחייב הבא אחריו (שם, נשים לא, קס.). — °ותֹאֲנִים: מה יקחך לבך תאנים4 בהשיבך מות קראתכם ככלות כל תנובך (יוסף בן שמואל, אז כארשת, זולת לשבת הגדול).
1 [כמבֹאר בדברי העורך, הלשון והספר א, 405 וכו', שם, מהד' ב, 431 וכו', אין תֹּאֲנָה במשמ' זו אלא שמוש מיֻחד — בנקוד לגנאי אולי על משקל בֹּשֶׁת — של תְּאֵנָה (עי' שם), פרי התאנה ששמש סימן להתעללות מינית בלשונות קדומות ומאֻחרות הרבה, ואין גם הסתקף בלשון חז"ל באותה משמ' אלא פעל הנגזר מן היונ' συϰοφαντία וכד' במשמ' הראית תאנה. ולהתעללות מינית מתכון גם הכתוב במעשי שמשון, שאין כונתו לנהג אשות חֻקית כלפי הנערה הפלשתית אלא להתעלל בה ובבני עמה יחד. ואין גם צורת הפעל התאנה במ"ב ה ז: כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי, אלא צורה נגזרת מלשון תאנה, ולא מן אנה, במשמ': תאנה, התעללות הוא מבקש ממני.]
2 [לדעת רבים הכונה לאותה מלה גם באיוב לג, י: הן תנואות (צ"ל תאנות) עלי ימצא, ועי' תנואה, הערות.]
3 [במד"ר בראש' יט נאמר: ויתפרו עלה (נ"א עלי) תאנה, אמר רשב"י עלה שהביא תואנה לעולם ע"כ, ואין הגרסה מסמכת כל צרכה (עי' בהערות תיאודור למקום), ואין הצרוף הביא ת' לעולם מתאים אלא לדבר שאינו טעון לעושה שיעשהו, ועל כן יש להעדיף גרסה כגון תאניה, כדעת מ"כ שם. והשוה בטויים כגון דבר בא לעולם, חרב באה לעולם, גלות באה לעולם, מביא גאולה לעולם (עי' בערך עולם), שכל אלה ברכה או קללה הם בעצמם, ולא תואנה לעושה שיעשה מה שיעשה.]
4 [אלה דברי בֶר בסדורו: דברי התנצלות, מל' כי תאנה הוא מבקש ע"כ. ועי' גם תְּאֻנִים.]