1, שזו"נ, מ"ר תְּהוֹמוֹת, תְּהֹמוֹת, תְּהֹמֹת, — א) ים בראשית,Umeer; mer primordiale; primeval sea : והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תְהוֹם ורוח אלהים מרחפת על פני המים (בראש' א ב). יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד תְּהוֹם בלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים (תהל' קד ה-ו). בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על פני תְּהוֹם באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תְּהוֹם (משלי ח כז-כח). — ב) הים הגדול שהארץ נחשבה כצפה עליו2: ויסכרו מעינת תְּהוֹם וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים (בראש' ח ב). בהעלות עליך את תְּהוֹם ובסוך המים הרבים (יחזק' כו יט). מים גדלוהו תְּהוֹם רממתהו (שם לא ד). ביום רדתו שאלה האכלתי כסתי עליו את תְּהוֹם ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים (שם שם יה). ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תְּהוֹם קולו (חבק' ג י). אפפוני מים עד נפש תְּהוֹם יסבבני סוף חבוש לראשי (יונה ב ו). תְּהֹם אל תְּהוֹם קורא לקול צנוריך (תהל' מב ח). תְּהוֹם אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי (איוב כח יד). הבאת עד נבכי ים ובחקר תְּהוֹם התהלכת (שם לח יז). כאבן מים יתחבאו ופני תְּהוֹם יתלכדו (שם שם ל). אחריו יאיר נתיב יחשב תְּהוֹם לשיבה3 (שם מא כד). — תהום רבה, באותה משמ': ביום הזה נבקעו כל מעינות תְּהֹם רבה וארבת השמים נפתחו (בראש' ז יא). הלוא את היא המחרבת ים מי תְּהוֹם רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים (ישע' נח י). והנה קרא לרב באש אדני יי' ותאכל את תְּהוֹם רבה ואכלה את החלק (עמוס ז ד). צדקתך כהררי אל משפטיך תְּהוֹם רבה (תהל' לו ז). — תהום רבצת תחת: ברכת שמים מעל ברכת תְּהוֹם רבצת תחת (בראש' מט כה. מברכת יי' ארצו ממגד שמים מטל וּמִתְּהוֹם רבצת תחת דבר' לג יג. — מ"ר תהומות, במשמ' מי ימים גדולים, Fluten; flots; floods: תְּהֹמֹת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן שמות יה ה. נצבו כמו נד נזלים קפאו תְהֹמֹת בלב ים שם שם ח. כי יי' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת וּתְהֹמֹת4 יצאים בבקעה ובהר דבר' ח ז. בוקע מים מפניהם וכו' מוליכם בַּתְּהֹמוֹת ישע' סג יב-יג. כנס כנד מי הים נתן באוצרות תְּהוֹמוֹת תהל' לג ז. ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תְהֹמֹת שם עז יז. יבקע צֻרים במדבר וישק בִּתְהֹמוֹת רבה1 שם עח יה. ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בִּתְּהֹמֹת במדבר שם קו ט. יעלו מים וירדו תְהוֹמוֹת שם קז כו. כל אשר חפץ יי' עשה בשמים ובארץ בימים וכל תְּהֹמֹת שם קלה ו. הללו את יי' מן הארץ תנינים וכל תְּהֹמֹות שם קמח ז. בדעתו תְְהֹומֹות נבקעו ושחקים ירעפו טל משלי ג כ. באין תְּהֹמֹת חוללתי באין מעינות נכבדי מים שם ח כד. — תהומות הארץ: תשוב תחיינו וּמִתְּהֹומֹות הארץ תשוב תעלנו תהל' עא כ. — ואמר בן סירא: הן השמים ושמי השמים ותהום וארץ ברדתו עליהם מועדים בפקדו וכרגשו ב"ס גני', טז יח. תהום ולב חקר ובכל מערומיהם יתבונן שם מב יח. — ובתו"מ, במשמ' תחתית הים: היו (כלים) כפויים על פיהן מצילים כל שתחתיהן עד התהום כלים י א. כזית מן המת נתון תחתיה כנגדו עד התהום טמא, על גבה כנגדו עד הרקיע טמא אהל' ט ג. כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות, אפילו עד התהום טהורים שם יא ט. שארצו של בית כמוהו עד התהום שם טו ה. — *טֻמאת התהום טמאת מת שנעלמה עד אז מידיעת בני אדם: נטמא טומאת התהום הציץ מרצה פסח' ז ז. נזיר שגלח ונודע לו שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר ואם טומאת התהום אינו סותר נזיר ט ב. — *קבר התהום: חצרות היו בירושלים בנויות על גבי סלע ותחתיהם חלול מפני קבר התהום פרה ג ב. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה ירוש' ברכ' א א. המוכר שביל לחבירו מקום דריסה הוא מכר או עד תהום מכר ר' יונה, שם, בכורים א א. מקרא זה נוקב ויורד עד תהום כי עוד חזון למועד וכו' רבי נתן, סנה' צז:. מה תהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן מד"ר בראש' ב. אילולי שהוא (לויתן) רבוץ על התהום וכובש עליו היה עולה ומאבד את העולם ומציפו פסיק' רב', שור או כבש, מא"ש, קצד:. — ובסהמ"א, גם במ"ר תְּהוֹמִים, ואמרו פיטנים ומשוררים: וכמאבל (אלישע שהיה באבל מחולה) שהפליא פלאים עצומים, וכמגת (יונה שהיה מגת חפר) ששט בעמקי תהומים בן מאיר, בספר הגלוי לרסע"ג, ריד. חסדיך רגלי ים עצומים וצדקתך מתהומים בשם אבן סהל, מחאצ'רה 142b, כ"י ילין. קדרו שמיו ויחמרו מימיו ועלו תהומיו ונשאו דכים ר"י הלוי, יועץ ומקים. וזעקו וחננו למשיב חכמים, אשר בדעתו נבקעו תהומים מגלת אחימעץ, קלאר, לד. — וגם במ"ז °תְּהוֹמַיִם, ואמרו פיטנים ומשוררים: יום כפור מיוחס מיומים, יועיל לכפרת עמוסי מעים, יוקשים יוצללו כצול תהומַים, יי' דברך נצב בשמים אנא אלהי תהלתי, סליח' שחרית יוה"כ. הכין רשת ליד מעגל יפת פעמים, הגיון יסודי תושיה לחבא במצול תהומָים, ולכן כנחל מים על משולת מים, עיני עיני ירדה מים אריוך, משה בן אברהם מהענוים, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, קז. — °מזל התהום: והוא למדני להכיר ברקיע שנים עשר המזלות וחמשה כוכבים ולמדני מזל הצומח ומזל התהום ומזל השוקט וכו' דונולו, חכמוני, הקד' סב.