°, ש"ז, —  דרך: וקֹר וחֹם ורטוב עם יבֹשת וחֹסן איש וכחו בם עצורים והנה סוד שלשתם אזכרמו ותהלוכם ואיפה הם גזורים (ר"צ גאון, לצור יעקב, HUCA 1926, 241 ).  וזה גם תהלוך לשון עברי, השרשים והצמחים אשר נטעו ר' יהודה חיוג ור' יונה בן גנאח בכרם ישראל היו לגפן אדרת וכו' (רפאל קירכהיים, אומר המגיה, הרקמה, הוצ' גולדברג). ועי' תַּהֲלֻכָה.