תַּהַל
° 1, ש"ז, — כמו תָּהֳלָה, ואמר הפיטן: נושא נעשה נושה וכוסה עון תהל2 (ר' מנחם בן מכיר, אשחר אל אל, יוצר שבת שובה).
1 [עי' בהערה הבאה.]
2 [בֶּר עבודת ישראל, 787 מנקד תֹּהַל ע"פ כ"י. וכונת הדברים: ה' שהוא נושא עון נעשה נושה, כלומר שוכח, ומכסה ומכפר את עוון התָּהֳלָה. דונש בתשובותיו על רסע"ג תשו' 96, עמ' 25 כותב: לא יאמר תָּאַוְתִּי מן תאוה כאשר לא יאמר מן ובמלאכיו ישים תהלה תָּהַלְתִּי, ע"כ.]