1, ש"נ, תְּהִלָּת2, סמ' תְּהִלַּת, כנ' תְּהִלָּתִי, תְּהִלָּתְךָ, תְּהִלָּתֶךָ, תְּהִלָּתֶיךָ, תְּהִלָּתוֹ, מ"ר תְּהִלֹּת, תְּהִלּוֹת, —  שבח, הַלֵּל: Ruhm; gloire; glory: ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לִתְהִלָּה ולשם ולתפארת (דבר' כו יט). וכבודי לאחר לא אתן וּתְהִלָּתִי לפסילים (ישע' מב ח). שירו ליי' שיר חדש תְּהִלָּתוֹ מקצה הארץ (שם שם י). ישימו ליי' כבוד וּתְהִלָּתוֹ באיים יגידו (שם שם יב). עם זו יצרתי לי תְּהִלָּתִי יספרו (שם מג כא). למען שמי אאריך אפי וּתְהִלָּתִי אחטם לך (שם מח ט). זהב ולבונה ישאו וּתְהִלּוֹת יי' יבשרו (שם ס ו). וקראת ישועה חומתיך ושעריך תְּהִלָּה (שם שם יח). פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תְהִלָּה תחת רוח כהה (שם סא ג). כן אדני יי' יצמיח צדקה וּתְהִלָּה נגד כל הגוים (שם שם יא). חסדי יי' אזכיר תְּהִלּוֹת יי' (שם סג ז). להיות לי לעם ולשם וְלִתְהִלָּה ולתפארת (ירמ' יג יא). כסה שמים הודו וּתְהִלָּתוֹ מלאה הארץ (חבק' ג ג). כי אתן אתכם לשם וְלִתְהִלָּה בכל עמי הארץ (צפנ' ג כ). למען אספרה כל תְּהִלָּתֶיךָ (תהל' ט יה). מאתך תְהִלָּתִי בקהל רב (שם כב כו)3. רננו צדיקים ביי' לישרים נאוה תְהִלָּה (שם לג א). אברכה את יי' בכל עת תמיד תְּהִלָּתוֹ בפי (שם לד ב). ולשוני תהגה צדקך כל היום תְּהִלָּתֶךָ (שם לה כח). ויתן בפי שיר חדש תְּהִלָּה לאלהינו (שם מ ד). כשמך אלהים כן תְּהִלָּתְךָ על קצוי ארץ (שם מח יא). לך דמיה תְהִלָּה  אלהים בציון ולך ישלם נדר (שם סה ב). זמרו כבוד שמו שימו כבוד תְּהִלָּתוֹ (שם סו ב). בך תְהִלָּתִי4 תמיד (שם עא ו). ימלא פי תְּהִלָּתֶךָ (שם שם ח). באו שעריו בתודה חצרתיו בִּתְהִלָּה (שם ק ד). מי ימלל גבורות יי' ישמיע כל תְּהִלָּתוֹ (שם קו ב). להודות לשם קדשך להשתבח בִּתְהִלָּתֶךָ (שם שם מז). אלהי תְהִלָּתִי אל תחרש (שם קט א). תְּהִלָּתוֹ עמדת לעד (שם קיא י). תְּהִלָּה לדוד ארוממך אלהי המלך (שם קמה א). תְּהִלַּת יי' ידבר פי (שם שם כא). הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תְהִלָּה (שם קמז א). שירו ליי' שיר חדש תְּהִלָּתוֹ בקהל חסידים (שם קמט א). ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה וּתְהִלָּה (נחמ' ט ה). ובעת החלו ברנה וּתְהִלָּה נתן יי' מארבים על בני עמון (דהי"ב כ כב). — ובצרופים, קול תהלה, שיר תהלה: והשמיעו קול תְּהִלָּתוֹ (תהל' סו ח). ושיר תְּהִלָּה והודות לאלהים (נחמ' יב מו). — עיר תְּהִלָּה: איך לא עזבה עיר תְּהִלָּה5 קרית משושי (ירמ' מט כה). — ונורא תְהִלֹּת: מי כמכה נאדר בקדש נורא תְהִלֹּת עשה פלא (שמות יה יא). — ובמשמ' הנושא שמתהללים בו: הוא תְּהִלָּתְךָ והוא אלהיך (דבר' י כא). ועד ישים את ירושלם תְּהִלָּה בארץ (ישע' סב ז). הושיעני ואושעה כי תְהִלָּתִי אתה (ירמ' יז יד). איך נלכדה ששך ותחפש תְּהִלַּת כל הארץ (שם נא מא). — ובתו"מ: בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים, בניצוח בניגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה (ריב"ל, פסח' קיז.). יכול על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהלה אחת ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהלה, על כל ברכה תן לו תהלה (תענ' טז:). — ובתפלה: כי לך נאה וכו' שיר ושבחה הלל וזמרה וכו' תהלה ותפארת קדשה ומלכות וכו' (ישתבח, תפלת שחרית). תהלות לאל עליון ברוך הוא ומברך (אמת ויציב, שם). לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך (מודים, תפלת שמונה עשרה). — ובסהמ"א: וכל המתפלל בפיוטים לזאת הקהלה תְפִלתו תִפְלה ותהלתו תָהלה (ר"י חריזי, תחכ' כד, 224). — ואמר המשורר: תהלה היא לאל גואל ידידו וכו' תהלה היא גדולה והדורה לאל הדור ומפעליו גדולים (ר"ש הנגיד, הלי תעש, דיואן, הברמן א, 27). ומוסר יולדך יהיה לראשך ללוית חן ותוכחתו תהלה (רמב"ע, בני הט אזנך, ברודי, קו). ואכן יפיצון הם עדי שחק תהלות (הוא, מעונות, שם קי). — *תְּהִלִּים, °תְּהִלּוֹת, שם לספר המזמורים שבמקרא: בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים6 (ריב"ל, פסח' קיז.). סדרן של כתובים רות וספר תהלים7 ואיוב ומשלי וקהלת וכו' דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים (ת"ר, ב"ב יד:). מאה וארבעים ושבעה מזמורים שכתוב בספר תהלים8 כנגד שנותיו של יעקב (סופרים טז יא). — ובסהמ"א: וכתוב בס' תהלות על שניהם כי הוא צוה ונבראו (ראב"ע, אגרת השבת ג, קבוצ' קונטרסים, יג:). — ואמר המשורר: הלא היא כתובה בספר תהלות לדוד המלך (שלום הכהן, ניר דוד ו, 120). — ובצורה מקֻצרת *תִּלִּים, *תילים: אם יתן לי אדם ספר תילים של ר"מ מוחק אני את כל הללויה שבו (ירוש' סוכה ג יב). וספר תילים אחד וספר איוב וממשלות (גיט' לה.). מיסתכל הייתי באגדה דתילים (מד"ר בראש' לג, הוצ' תיאודור, 307). כשם שכתוב בספר תלים שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה (שם שם נג). מה היה אומר, ר' יהושע בן לוי אמר חמש עשרה שיר המעלות שבתילים וכו' ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תילים היה אומר (שם שם סח, תיאודור-אלבק, 784). — ובסהמ"א: תורה חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים וארבעה פסוקין וספר תילים שני אלפים וחמש מאות ועשרים וארבעה פסוקין וכו' באותו ספר תורה שמצאו אותו בירושלים שהיה משונה בכתב ובמנין פסוקין שלו וכן ספר תלים וכן ספר דברי ימים, אבל עכשיו אין תורה אלא כך ואין תילים אלא כך ואין דברי ימים אלא כך (רב האי גאון, אוצה"ג, קדוש', 84-85). הכי נמי עשה בתילים נונין הפוכין (ערוך ערך אך). וקורין פסוקין אלו יהי כבוד ה' לעולם וכו' אשרי וכו' עד סוף תילים (רמב"ם, סדר תפלות כל השנה). לפי שבתלים אינם (עשר המכות) סדורים כמו שהן סדורין בפרשה (שבלי הלקט, פסח, סי' ריח, ד"ה רבי יהודה). אמרו בספר תלים כי קנאתי בהוללים וכו' (רלב"ג, הקד' איוב).