תְּהִיָּה

°, ש"נ, — פעלת התוהה: כי הוא (הצדיק שבטח בצדקתו ועשה עול) חושב כי יועילו לו צדקותיו אשר עשה אע"פ שתוהא עליהן כי ענין תהייתו הוא לאהבתו תאות העולם וכו' (רד"ק, יחזק' לג יג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים