ש"נ, במקרא רק מ"ר תּוֹצָאוֹת, סמ' תּוֹצָאוֹת, תֹּצְאוֹת, תּוֹצְאֹת, כנ' תּוֹצְאוֹתָיו, תֹּצְאֹתָיו, תּוֹצְאוֹתָם, — א) חלק מעיר או מתחום היוצא ממנו חוצה, סעיף Ausläufer; branch(e), בצרופים כגון תוצאות העיר: ואלה תּוֹצְאֹת העיר מפאת צפון חמש מאות וכו' (יחזק' מח ל). — ותוצאות הגבול: ונסב לכם הגבול וכו' והיה1 תוֹצְאֹתָיו מנגב לקדש ברנע (במד' לד ד). ונסב הגבול מעצמון ןוכו' והיו תוֹצְאֹתָיו הימה (שם שם ה). מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תּוֹצְאֹת הגבל צדדה (שם שם ח). ועבר הגבול וכו' והיה תוצאותיו2 הגבול אל לשון ים המלח צפונה (יהו' יח יט). והיו תֹּצְאָֹתיו גי יפתח אל (שם יט יד). — ב) בצרוף תוצאות חיים, במשמ' יציאה לחיים3: מכל משמר נצר4 לבך כי ממנו תּוֹצְאוֹת חיים (משלי ד כג). — ותוצאות למות, דרך לצאת ממות: האל לנו אל למושעות וליי' אדני למות תּוֹצָאוֹת5 (תהל' סח כא). ובתו"מ, תוצאות, כמו תולדות: ומה אם הנדה שאין בה תוצאות6 הרבה וחטאות הרבה חייב על כל אחת ואחת, שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת (כרית' ג י). — ובסהמ"א: אבל חי"ת ועי"ן אותיות הגרון המה ולא יקרה להם כה על כי תוצאותם מפנימיות הגרון (מחברת מנחם, מעלות בי"ת, 6). — וגם כמ"י °תּוֹצָאָה, במשמ' מה שיוצא ממעשה וממחשבה, תולדה, מסקנה, וגם הוצאת דבר מתוך דבר Ergebnis, Folge; résultant, conséqeunce; result, sequel: וכאשר תוצאות סער הים רגשו רפש וטיט כן יהיה סוף הרשעים (ראב"ח, הגיון הנפש, יב:). וכל איש (מן הצדוקים ודומיהם) כרצונו יפרש הפסוקים גם במצות ובחקים והם מדעת תוצאות לשון הקודש ריקים על כן יטעו גם בדקדוקים (ראב"ע, הקד' לבראש'). אבל יכול הוא להוציא תוצאה מלבו ולהוסיף ולגרע מדרך בינתו (ר"י ברצלוני, הקדמה לפרוש לס' יצירה). וירדו לתוך אמתת הדברים לדעת תהפוכות הזמן ותולדותיו והשכילו תוצאותיו ומסבותיו וכי פעם להיטיב ופעם להרע (רש"ט פלקירא, צרי היגון, וארשה, 4). הדבור כמות האביב יש לדעת כי לא מצאנו שעורו בכתוב אלא בדרישה וחקירה מדרך התוצאה (ר"א הקראי, גן עדן, הבדל משנה לשנה ו, יח:). °ובמשמ' הפרי שהארץ מוציאה, Ertrag; produit; produce: סוחרי צרפת הדורשים תוצאת ארצנו מאתנו (מ"א גינצבורג, קרית ספר א). — °ובמשמ' הוצאת דבר בדפוס: או יותר טוב תוציאם (את השירים) בחוברת מיוחדת וכו' ואמנם זה לא ימנעך מלהדפיס מהם איזה תוצאה בקו"מ (בקול מבשר) שלך כפי ראות עיניך (יל"ג, אגרות א נט).
1 [קרי: והיו.]
2 [קרי: והיו תּוֹצְאוֹת.]
3 [כך נראה לפי רב שמושה של המלה ולא כלשון מקור, מה שהוא בנגוד ליתר השמושים.]
4 [אמנם מסתבר, שעקר הכונה: מכל משמר נָצֻר לבך, כלו' לב האדם שמור הוא בגופו עור בעד עור: כי ממנו תוצאות חיים.]
5 [כלו': יש בידו להוציא ממות. ואמנם רסע"ג, רש"י ואחרים ראו כאן מיני מיתה, ובדומה לכך א"ע: סבות להמית אויבינו, ואינו מסתבר.]
6 [רש"י, בבלי שם טז.) מפרש: עניינים הרבה כגון שבת דאיכא אבות מלאכות ותולדותיהן. ועי' ירוש' שבת ז א.]