תּחשון
*, – מלה לא ברורה1: כולהון (בני ראומה) לשון מרדות הן, טבח טבחון גחם גמחון2, תחש תחשון, מעכה מעכון ר' יצחק, מד"ר בראש' נז.
1 [המחבר ראה במלה גמחון (עי' בערך זה) ש"ז עברי, ולפי זה היה עלינו לדון גם את המלים טבחון, תחשון, מעכון שעל ידה. ואולם יתכן, ואף מסתבר, שהכונה לצורות פעל בארמ' במשמ' גחם אותם, תַּחַשׁ (במשמ' תַּחֲשֶׁה, תשתיק) אותם, טבח אותם, מעך אותם, ולפי זה לא היה שם עצם בצורת תחשון קים בעבר'.]
2 [נ"א גחמין, ועי' בדברי קרויס תוספת הערוך, קרויס, קכ, ובמובא שם.]