תַּיָּר

*, תייר, ש"ז, —  התר את הדרך, Kundschafter; explorateur; explorer: מהו דרך האתרים כי מת התייר הגדול1 שהיה תר להם את הדרך (ירוש' יומא א א). שיירה שנפל עליה גייס מחשבין לפי ממון ולא לפי נפשות שלחו לפניהן תייר מחשבין לפי נפשות (שם ב"מ ו ד, וכעין זה בבלי ב"ק קטז:). לדרוש ולתור בחכמה, מהו ולתור להעשות תייר בחכמה  (מד"ר שה"ש, שיר). וקול התור נשמע בארצנו, אמר ר' יוחנן קול תייר  טב נשמע בארצנו זה משה בשעה שאמר וכו' כחצות הלילה (שם שם, הנצנים; וכעין זה שם, התאנה). ולא בדברי תורה בלבד היה שלמה תייר אלא על כל אשר נעשה תחת השמים (שם קהלת, ונתתי את לבי). —  ובסהמ"א: אמרו לו העננים הללו תיירים היו לפנינו וכו' צריכים אנו תיירים שיתורו לנו את הארץ לידע איזו (ע"ז) נעבדת ותהי אסורה ואיזו בטילה ותהי מותרת (מדה"ג דבר' א כב, וכעין זה במשנת ר' אליעזר, ענאלאו, 175). וקבץ כל חילותיו ובקש תייר אחד להראותו מקום חנותם וכו' ויקרא המלך לתייר ויאמר לו וכו' (מסעות ר' בנימין מטודילו, גרינהועט א, 78). —  °והתייר הגדול, כתאר כבוד לפרנס2: כ"ד רוזני נגידי ד"א ובראשם הרב התייר הגדול אביר הרופאים והרועים וכו' (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 312). וביחוד כבוד מחו' הרב הנגיד המופל' התייר הגדול פרנס דד"א מוהר"ר אברהם נר"ו שם, 346; ועי' עוד שם 316, שם 393, שם 513. —  ואמר הפיטן: שני שדיך דבוק אחים חסידים לרועים תירים חסודים (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר א' פסח). —  ובלשון ימינו נוהגת המלה במשמ' מבקר אורח, בהשפעת הלעז tourist, — במשמ' זו, ולפי זה נגזרו צורות נוספות מן השם.



1שם סוטה א י: שמת אהרן התיר הגדול.]

2 [ע"פ המובא לעיל מתו"מ.]

חיפוש במילון: