תֶּלֶא
°, ש"ז, — כמו תְּלָאָה, ואמר הפיטן: אם פשעינו עצמו וגברו מאד בתלא1 (שלש עשרה מדות, סליח' ער"ה)2.
1 [כך נכון, ולא כתלא, כבכמה דפוסים.]
2 [המלה תלא אילן הבאה במאמר חז"ל: מכסה אחד היה ודומה כמין תלא אילן וכו' כמין תלא אילן הוא שיש לו גוונין הרבה (שבת כח.), על כל פנים איננה עברית ואינה מֻרכבת מן תל(א) ו-אילן, ועי' בדברי קרויס, Lehnw. II, 589, ושוב ב"תוספת הערוך" 410 ב ובדעות המובאות שם.]