תֵּל

1, ש"ז, כנ' תִּלָּהּ, תִּלָּם, מקום חרבות, ובפרט ערמת אבנים ועפר שנצטברה במקום שנחרב, Trümmerhügel; monceau de ruines; heap of ruins:  ושרפת באש את העיר וכו' והיתה תֵּל עולם לא תבנה עוד דבר' יד יז.  וישרף יהושע את העי וישימה תֵּל עולם שממה וכו' יהו' ח כח.  רק כל הערים העמדות על תִּלָּם לא שרפם ישראל שם יא יג.  ונבנתה עיר על תִּלָּהּ וארמון על משפטו ישב ירמ' ל יח.  והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לְתֵל שממה שם מט ב. —  ובתו"מ:  בנוי לתלפיות תל שכל הפיות מתפללין עליו בברכה בקרית שמע ובתפילה ר' אבון, ירוש' ברכ' ד ה.  תל שכל פיות פונים בו בבלי שם ל..  שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וכו' ערוב' טו., וכעין זה שם נ:.  תל המתלקט עשרה מתוך ארבע ורבים בוקעים בו חייבין עליו וכו' שם כב:.  לאחד היה לו תל בתוך שדהו ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו בעל החריץ אמר מי יתן לי תל זה בדמים בעל התל אמר מי יתן לי חריץ זה בדמים וכו' אמר לו בעל חריץ לבעל התל מכור לי תילך וכו' מגלה יד..  *ותלי תלים, *תלים תלים, בהשאלה, במשמ' הרבה מאד, בשפע:  קווצתיו תלתלים וכו' מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות מר עוקבא, ערוב' כא:; ועי' מד"ר שה"ש, ראשו.  אמר לו (הקב"ה למשה)  אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות1 מנח' כט:. —  ובסהמ"א:  אמרו אומות העולם ללוים, עמדו לפני ע"ז ואמרו שירה וכו' מיד עמדו עליהם והרגו מהם תלי תלים בראש' רבתי, אלבק ל כד, 124.  שאין בנו כח להעמיד משפטי הדת על תלם רמב"ם, סנה' כא ה.  רב נחמן בר יצחק היה לו תל עפר בתוך כרמו מנוה"מ לר"י אלנקאוה, ענלאו ד, 253.  לא היה אפשר שימצא הטוב והשלמות באומה הזאת אם לא בהיות ההתחלות הכוללו' הראשונות בה על תלם ועל קיום מציאותם אברבנאל, וישב, ויקרא יעקב. —  ואמר הפיטן:  אזכרה אלהים ואהמיה בראותי כל עיר על תלה בנויה אמתי, סליחה מנחה יוה"כ.  מלכי יון הרשעה שובנו תוללנו, הרוס וקעקע בצתם מתלנו שלמה הבבלי, ברח דודי עד שתחפץ, גאֻלה לא' פסח. —  ובמליצה, °תִּלֵּי-קְרָב, ככנוי ל-Telegraph:   בהמציאה חדשות לעשות מסלה לרכב ברזל ותלי-קרב במדבר בערבה גוטלובר, ממצרים, 9



1 [באותה משמ' בא בארמ' תִּלָּא, ערב' תַלּ تلّٓ, אשור' תִּלֻּ, וכנראה שאולה המלה בעבר' מאשור'.   H. Holma בספרו  על שמות חלקי הגוף באשור', עמ' 46 ובעקבותיו אחרים מזהים מלה זו באשור' תִּלֻּ וגם תִלְאֻ (שהיא בערב' תִלְע تلع) במשמ' שַׁד ואין הדברים מסתברים, כי מצוי באשור' הצרוף תִלֵּי וכַרְמֵי במשמ' תלי (וכרמי) חרבות, ואין לראות בכאלה בטוי תמונתי מלשון שָׁדַיִם.  יותר מסתבר, שיש כאן מלה שמקורה בשפת השוּמֵרים ששלטו בארץ לפני שבטי השמיים.
המלה תֵּל באה במקרא גם בצרופים שלא הֻכרו במסרת הנקוד.  כך, למשל, יש לגרֹס לפי דברי העורך, הלשון והספר א, מהד"ב 377, בתהל' פ יח-יט:  אמצת לך ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא:
אַמֵּץ תִּלֶּךָ (כלומר חזק וקומך את הריסות עמך, ולא נסוג ממך),
תְּחַיֶנּוּ (את התל ההרוס) ובשמך נקרא.
השם בא במקרא גם בתוך שמות פרטיים כגון: תל חרשא, תל מלח.  אשר לצרוף תֵּל-אָבִיב (יחזק' ג יה) יש רבים הסבורים כי זה שם מקום בבבל הנקרא תִל אַבובִ, כלו' תל (מימי) המבול, (עי' לאחרונה במאמרו של ש. לוינגר, Hirschker Memorial Book עמ' 1-13), ואולם כנראה בֻטאה המלה אַבוּבֻ, מבול בפ"א ולא בבית, כלשון אפפוני מים, ואלו השבעים תרגמו תל-אביב μετέωϱος כלו' תלוא אביר, תלוי וטס (כלשון אברה וכנף) במרום, בהתאם למה שנאמר לפני זה בפס' יד:  ורוח נשאתני ותקחני, וצ"ע.  והעברים הבינו תל-אביב כלשון אביב ממש, ולפי זה תרגם סוקולוב את שם ספרו של הרצל Altneuland: תל-אביב.]

1 [כנראה רק גלגול מקֻצר של אותה דרשה הוא הנאמר בירוש' נדר' א א על דויד:  אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי וקווצתיו מסודרות תילי תילים ע"כ, ברמש בולט לכתוב שבשה"ש.]

חיפוש במילון: