*, ש"ז, — הֲרמה, בצרוף °תִּלּוּי רֹאש1,הרמת הראש: נחית, ר' יהושע אומר נ' נ'פלאות עשית להם, ח'ירות נתת להם, י'מינך תושיע אותם, ת'לוי ראש נתת להם ע"י משה ואהרן (מד"ר במד' כב). אמר הקב"ה לישראל לא חבבתי לבריה יותר מכם, לכך נתתי לכם תלוי ראש ודמיתי אתכם לי, שכשם שיש לי תלוי ראש על כל באי העולם וכו' כך אף לכם עשיתי להיות לכם תלוי ראש (תנחו' במד' ח). ועי' רֹאש, הערה 23. — ואמר הפיטן: תלוי ראש תתן להחינו (תאמר למחות אשמינו, בסוף עבודת יוה"כ, אשכנ'). — ועי' *תְּלוֹי.
1 [עי' בנאמר על צרוף זה בהערת העורך, ושים לב גם לכך, כי כנראה לא בכל מקום הֻכר צרוף זה, עד שכתבו המעתיקים במקום זה גם גלוי ראש; כי כך מסתבר הדבר, למשל, בדברי הבבלי (קדוש' לא.): אמר רבי יהושע בן לוי אסור (לו) לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה שנאמר מלא כל הארץ כבודו, רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר שכינה למעלה מראשי ע"כ. והרי מה ענין כאן לגִלוי הראש, כשהמדֻבר הוא על הליכה בקומה זקופה? וברור כי ט"ס לפנינו במק' בתילוי הראש. ויתכן שלכך הכונה גם במקומות אחרים, שכן, למשל, גם במ"א (שבת קיח:) אותו רב הונא בריה דרב יהושע הוא האומר: תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש ע"כ, עד שיש שכתבו שם (ע' דקדוקי סופרים למקום) אפילו: בלא כיסוי הראש.
צורות התיו והגימל דומות מאוד בתקופות ארֻכות בתולדות הכתב שאחר המקרא. וצ"ע.]