תלה
1, תָּלָא, ממנו °הִתָּלוּת, א. תְּלָאָה2, ב. תְּלָאָה, *תְּלַאי, א. תָּלָה3, *ב. תָּלָה, *תִּלּוּי, *תְּלוֹי, *תְּלוֹיָה, *תְּלוּת, א. תְּלִי, *תּלִיָּה, °תַּלְיָן. ועי' תַּלְפִּיּוֹת.
1 [גם בארמ' ובסור' תלא באותה משמ', וכן באשור' בבנין הדגוש תֻלּוּ, ואלו בערב' תלי (בעקר תלו) ובכוש' תַלַוַ במשמ' עקב אחרי זולתו, בא אחריו, ומשמ' זו, שהיא כנראה הראשונה, באה גם בעבר' בשם א. תְּלָאָה, כלשון עָקֵב. אין לחבר עם שרש זה את השרש תלל והנגזר ממנו.]
2 [עי' גם א. תָּלָא.]
3 [כמבֹאר בהערה לערך ב. תָּלָה, אפשר שאין גם פעל זה אלא התפתחות מן א. תָּלָה, ועי' שם.]