תְּלוֹי

* 1, ש"ז, — כמו תְּלַאי, כעין לולאה או עניבה מחֻברת לכלי או לבגד והוא תלוי בה,   Hängsel; suspensoir; loop : המוציא חבל כדי לעשות אזן לקופה, גמי כדי לעשות תלוי2 לנפה ולכברה (שבת ח ב). טני של מתכות ושל בתים ותלוי3 הסגררות (עדי' ג ט, כלים יב ו). כל התלויין4 טמאין חוץ מתלוי4 נפה וכברה של בעל הבית ד"ר מאיר וחכ"א כלם טהורין חוץ מתלוי4 נפה של סלתין ותלוי4 כברת גרנות ותלוי4 מגל יד ותלוי4 מקל הבלשין (כלים טו ד). לא נחלקו רבן גמליאל וחכמים על תלוי מגררות של אולירין שהוא טהור (תוספת' כלים ב"מ ב יב). כל התלויין הנקובין חבור וכו' מוסיף עליהן תלוי זיני וספטני מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה, תלוי בית הלגינין ובית הכוסות התפור טמא, קשור וענוב טהור (שם שם ב"מ ה ו). — *ובמשמ' אותיות תלויות, כתובות מעל לשיטה: שטר שיש בו מחק או תלוי5 מגופו פסול, שלא מגופו כשר (שם ב"ב יא י).



1 [עי  על נקוד המלה בהערות שאחר זו.]

2 [כך הערוך וכ"י (עי' ד"ס שבת עח.) ומדב"מ. בדפוס' תלאי.]

4. [במשנ' מנֻק' ליוורנו:  וְתִלּוּי.]

5. [במשנ' מנֻק' ליוורנו: התְּלוּין, מִתְּלוּי, וּתְלוּּי.]

6. [עי' *תְּלוּת.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים