פ"י, תָּלִיתָ, תָּלוּ, תלום1, תָּלִינוּ, תֹּלֶה, תָּלוּי, תְּלוּיִם, תְּלוֹת, תְּלֻהוּ, יִתְלֵם, יִתְלוּ, ועי' גם א. תָּלָא,  — א) שָׂם דבר על דבר אחר באפן זה שיהיה רֻבו יורד ומשתלשל למטה ממנו, auf) hängen; (sus) pendre; to hang): ותקעתיו יתד וכו' וְתָלוּ עליו2 כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן (ישע' כב כג-כד). אם יקחו ממנו יתד לִתְלוֹת עליו כל כלי (יחזק' יה ג). על ערבים בתוכה תָּלִינוּ כנורותינו (תהל' קלז ב). אלף המגן תָּלוּי עליו כל שלטי הגברים (שה"ש ד ד). — ותלה אדם על העץ בקשירת ראשו (וידיו) בעץ, וגופו משתלשל כלפי מטה: ישא פרעה את ראשך מעליך וְתָלָה אותך על עץ וכו' ואת שר האפים תָּלָה (בראש' מ יט-כב). וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת וְתָלִיתָ אתו על עץ לא תלין נבלתו על העץ וכו' כי קללת אלהים תָּלוּי3 (דבר' כא כב-כג). ואת מלך העי תָּלָה על העץ עד עת הערב (יהו' ח כט). ויכם יהושע אחרי כן וימיתם וַיִּתְלֵם על חמשה עצים ויהיו תְּלוּיִם על העצים עד הערב (שם י כו). ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם וַיִּתְלוּ על הברכה בחברון (ש"ב ד יב). הנה ראיתי את אבשלם תָּלוּי באלה (ש"ב יח י). את עצמות שאול וכו' אשר תּלום4 שם הפלשתים (שם כא יב). יעשו עץ גבה חמשים אמה וכו' וְיִתְלוּ את מרדכי עליו (אסתר ה יד). ויאמר המלך תְּלֻהוּ עליו וַיִּתְלוּ את המן על העץ אשר הכין למרדכי (שם ז י). ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן וכו' ותאמר אסתר וכו' ואת עשרת בני המן יִתְלוּ על העץ (שם ט יג). — ובמעשי הבריאה: נטה צפון עלי תהו תֹּלֶה ארץ על בלימה5 (איוב כו ז). — ובתו"מ: פקק החלון בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו (שבת יז ז). תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת (שם כ א). האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה כלפי העץ (ר' אליעזר, סנה' ו ד). והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון (שם שם). כיצד תולין אותו, משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו (שם שם). הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין ומתירין אותו מיד (ר' יוסי, שם שם).  מפני מה זה תלוי מפני שברך את השם ונמצא שם שמים מתחלל (שם שם). דינר שנפסל והתקינו לתלותו בצואר קטנה טמא (כלים יב ז). אין תולין תחובין בתאינה (תוספת' שביע' א ט). נתנו בכלכלה ותלייו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב (ירוש' סוכה ב ד). לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודייטרוטין, בשעה שהיה מבקש לתלות הקופה היה מביא יתד ותוקעה ותולה עצמו בה ואחר כך תולה קופתו (מד"ר בראש' כה). לככר תלוי באוירו של בית, מי שטיפש אומר, מי יכול להוריד את זה, מי שפיקח אומר, ולא אחד תלאו אלא מביא שני קנים ומספקן זה לזה ומורידו (ר' יוחנן, שם ויק' יט). — *ובתמונה שבהשאלה: הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוים בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות (חגי' א ח). הוי המים העליונים תלוים במאמר (מד"ר בראש' ד). — *ובמשמ' עומד או יושב בלא יסוד חזק מתחתיו: אף התולה6 עצמו בבית הכסא יותר מדאי (ברכ' נה.). — *ותלה באויר, קבע דבר בחלל האויר: נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוה מן הארץ ג' טפחים (ב"ב פט.). תלה עצמו7 באויר עזרה מהו (שבוע' יז.).— *ותלה עצמו, התחבר: שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה בנכרי ומפקעת עצמה מיד בעלה (גיט' פח:). —  *ובמשמ' הֵרִים לאויר: תולה  (הלויתן) אחת מן סנפיריו והתהום עולה (פסיק' רב', שור או כשב, מא"ש, קצד:). — *ותלה עיניו, הרים עיניו, הסתכל, נתן עיניו, ובהשאלה, צפה וקוה: ותשב בפתח עינים וכו' שתלת עיניה לפתח שכל עינים מצפות8 לו (ירוש' סוטה א ד). ההין זן ומפרנס, ואת תלית עינים על חורן (שם שם א ה). תלה עיניו וראה איקונין של אבינו (שם הורי' ב ה). לא יתלה עיניו9 על המקח בשעה שאין לו דמים (ב"מ נח:).  אין מברכין על הירח אלא וכו' ותולה עיניו כנגדה וכו' (סופרים כ א). נתנה (את דינה) בתיבה ונעל בפניה, אמר, הרשע הזה (עשו) עינו רמה הוא, שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני (מד"ר בראש' עו). תלה עיניו וראה את המלך (שם שם עז). אתה לא תלית את עיניך והבטת בהן, חייך שאני נותן לבנותיך צעידה בתורה (שם שם צח). נהפך (הקול) להן מן השמים והיו תולין עיניהן והיה נהפך בארץ (שם שמות ה). נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה (שם שם כא). תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקב"ה (שם שם). למה אהב אלהים יתומים ואלמנות אלא שאין עיניהם תלויות אלא בו (שם שם ל). שהסוטה תולה עיניה לאיש אחר (שם במד' ט). תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה (שם דבר' א). מה עשה ר' יוחנן, תלה עיניו וצפה בו, מיד נעשה גל של עצמות (פסיק' רב', ענייה סוערה, מא"ש קמט.). באותה שעה תלתה מטרוניתא אחת את עיניה וראתה לר' ישמעאל שהוא היה נאה ויפה כיוסף (מד"ר שה"ש א, גרינהוט, ד:). — ובסהמ"א: תולה עיניו בו (בכיס) כאלו רוצה לקבל (ר"נ בעל הערוך, אוצה"ג י, פרושי ר"ח, 27). הא למדת שהם (המאורות) תלוים במאמרו של מלך (רש"י, בראש' א ו). הן הן המאורות שנבראו ביום ראשון ולא תלאן עד יום רביעי (ר"י הישראלי, יסוד עולם, לו:). — ואמר הפיטן: אשר אימתך וכו' בתלולי רום בתלויי10 גובה (ר"א קליר, אשר אימתך, שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, פג.). כי לך לבד עינינו תלויות (אמתי, יי יי, נעילה יוה"כ). — ואמר המשורר: והאֳני חולה יורדה ועולה ועין תולה לחבלים אים (ר"י הלוי, יועץ ומקים, זמורה א, 28-29). — וכפ"ע, °תָּלָה, במשמ' היה תלוי, °ותוֹלה, במשמ' תלוי: כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ  (רש"י, ירמ' מח ט). כצוף זה שגדל ומתפשט והולך ותולה באויר (הוא, סוטה מח:, ד"ה שתי ככרות). שתהא (הציצית) תולה ומכה על הקרן, כלומר כשיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן (הוא, מנח' מב., ד"ה שתהא נוטפת). זנב שהוא (הפרי) תולה בו (הוא, שם סד., ד"ה עוקץ). תולות11 (הביצים) ונחבטות בכיס (הוא, בכורות לט:, ד"ה דקתליין). — °תָּלוּי12, כנוי לישו הנוצרי: כי אמרו שהם שלוחי התלוי (תולדות ישו). דעו כי התלוי היה שונא של ישראל ותורתם (שם). בפירוש חשבון הטועים אחר התלוי את אידיהם ואת תעניתם (ראב"ח, העבור יד, 109). ובדבוק הזה יצאו תלמידי התלוי המטעים העולם בשקרנות וכזבנות (הוא, מגלת המגלה). שבא השר וכו' ונשבע התלוי, שתלקה (תשו' ר"ת, מקנ"ר, 65). ואם תאמר שהחליפו התלוי ביום ראשון (ספר נצחון, בקבץ וגנזיל, 9). כי היהודים לא קבלוהו, והנוצרים אינם עובדים אלא התלוי (רשב"ץ, קשת ומגן, אוצר טוב לברלינר, 1881). יכרסמנה חזיר מיער, והעין התלויה13 כי הם עובדי התלוי (ר' בחיי, כד הקמח, גאֻלה). גלח המלכה אמר כי התלוי בא מדוד (יוסף המקנא, ברכת אברהם לברלינר). מדוע אינך מתחנן אליה שתעזור לך נגד התלוי (שם).  — ואמר הפיטן: כורע לתלוי במגוד יעצני בך לבגוד, לבול עץ לסגוד (ר' אפרים בר יצחק, אלהי בך אחבק, זולת שבת ד אחה"פ). — °ומעשה תָלוּי, שם ספר על ישו. — ובהנדסה, °העגֻלה התלויה, במשמ' עִגול שלם מכל צד14: שלש מדות בעגולה, ואלו הן, התלויה, התלולה והשפלה, אי זו היא התלויה, זו העומדת עקר, העגולה מכל צד, כדור או שהיתה המשיחה כאבטיח שהיא עגולה לסביבותיה, ובלבד עגולתה בשוה ארך ורחב ועֹמק (משנת המדות ה, 48). — °תּוֹלֶה הקן, שם עוף: תולה הקן (האנג נעסט ק"ב) בונה קנו במלאכת חרש דומה לכלי הצרוף (רעטארטע) ויתלהו בעץ ממעל לנהרות מים (תולדות החיים, קח). — ב) *ותלה אות או תבה, כתב אותה במעלה השורה כאלו תלויה באויר: ויהונתן בן גרשום בן מנשה, נון תלוי15, אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה (ירוש' ברכ' ט ג). טעה והשמיט את השם, אית תניי תני תולה את השם (שם מגי' א יא). הכותב יהודה ולא נתן בו דל"ת יתלנו מלמעלה (סופרים ה ג). הכותב את השם וטעה אות אחת יתלנו מלמעלה, ר' שמעון שזורי אומר שם כולו תולין, אות אחת ממנו אין תולין, טעה את כל השם יתלנו בין השיטין, דברי ר' יהודה, ר' מאיר אומר מוחק מלפניו וכותב את השם על מה שמחק, ר' שמעון בן אלעזר אומר משמו אין תולין את השם ואין כותבין האזכרות על מקום הגרד (שם שם ד). הטועה את השיטה אינו תולה מנגד השיטין אלא הטעות (שם שם ח). — ובסהמ"א: והרבה מצוי כן שתולין בקצה הנוסח או בין טורין תיליה דאדכרתא או דפירושא או לשון אחר ובא הנוסח וחושבו עיקר (תשו' הגאו', הרכבי, 138). ואם טעה והשמיט תיבות או אותיות מותר לו לתלות (הלכות ס"ת, גנזי מצרים, עד). ויאמר אות פלונית או מלה פלונית או שיטה פלונית על מחק או תלויה והכל קיים (רמב"ם, מלוה ולוה כז ח). —  ג) *ותָלָה דבר בזולתו, במשמ' יִחֵס, הראה שיכות של דבר לזולתו, ובינ' פָע', *תָּלוּי, שַׁיָּךְ, מתיחס, קשור במהותו ובתכנו: הירא ורך הלבב, זה המתירא מן העבירות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו (את הבונה בית והנוטע והמארס) שיחזור בגללן (סוטה ח ה). תלה הכתוב נשיאות עון במגידין (תוספת' שבוע' ג ד). ומפני מה נאמרה בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלוים בה (ספרא קדושים, פרשה א). על ידי שהדברים הללו של ביזיון, לפיכך תלו אותן בשמחה (ר' בון, ירוש' כתוב' ה ו). מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב (את יהונתן בן גרשם) במנשה, הכא נמי מתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה תלאו הכתוב ביהודה, אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי מכאן שתולין את הקלקלה במקולקל (ב"ב קט:). — *וביחוד במשמ' יחס דבר לסבה, אמר שזו היא הסבה לדבר: שני מקואות אחד יש בו ארבעים מאה ואחד אין בו, נפל לאחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספקו טהור, מפני שיש לו במה יתלה (מקו' ב ג). (כל מקום שנמצא בו כתם טמאה וכו') ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות, שחטה בהמה חיה ועוף, נתעסקה בכתמים או שישבה בצד העסוקים בהן, הרגה מאכולת, הרי זו תולה בה, עד כמה היא תולה וכו' עד כגריס של פול וכו', ותולה בבנה או בבעלה, אם  יש בה מכה והיא יכולה להגלע ולהוציא דם הרי זו תולה בה (נדה ח ב). תלת כתמה באחרות, דין הוא שתתלה כתמה בעצמה (תוספת' נדה ג ד). מעשה ותלה ר' מאיר בקילור ורבי תלה בשרף של שקמה (שם שם ו יז). ולמה נתעלם מעיני משה לתלות זכות בזכאי, כדי שיתלה הדבר ביתרו (ספרי במד' עח). מפני שהיו ישראל תולין את הקללה במלכיהם (סדר עולם רבה כב). אין תולין שיליא בדבר שאינו וולד, יצאת קשורה לו תולין אותה בו (ירוש' שם ג ד). פשפש ולא מצא (חטא בעצמו) יתלה (את היסורין שבאו עליו) בבטול תורה (ברכ' ה.). כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין בזכות עצמו משה תלה בזכות אחרים וכו' (שם י:). אני בכור ואין הסרחון תלוי אלא בי (מד"ר בראש' פד). — *וכן במשמ' סמך על פלוני במעשה זה או זה: הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם וכו' פטור מפני שתלה בבית דין (הורי' א א). זה הכלל התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור (שם שם). תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם (ירוש' ברכ' ד א). הרי פסח קרבנן של כל ישראל הוא ותלו אותו מנהג (שם פסח' ד א). — *ותלה האדם בטחונו באלהים: רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה (יומא ט:). — *ותָלוי עון בראשו של אדם: ויהא עון תלוי בראשו (נדר' ה ו) במקור נדפס נדה הו. — *ובמשמ' עשה את הדבר תנאי לדבר אחר, שאם אין זה אין זה, abhängig machen; faire dépendre; to let depend: תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבוא ממדינת הים או בחרש או בשוטה אין שומעין לו (יבמ' ד ו). זה (נזיר) טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו (נזיר ו ו). כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם, איזו היא אהבה התלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר וכו' (אבות ה טז). נדרו תלוי בנזירותו ולא נזירותו תלויה בנדרו (ספרי במד' כה). נתנני ה' בידי לא אוכל קום וכו' זה שמזונותיו תלויין בכספו (יבמ' סג:). שתלאן זה בזה ואמר פלוני כפלוני ופלוני כפלוני (נדר' כו:). תולה בדעת אחרים וכו' תולה בדעת עצמו (גיט' כה.). כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים (סנהד' צז:). — *ומִצְוָה התלויה בארץ, מצוה שאינה נוהגת אלא בארץ-ישראל: כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בארץ ובחוצה לארץ (קדוש' א ט). הצד השוה שבהם (בתפלין ובתלמוד תורה) שהם מצות שאינן תלויות בארץ (ספרי דבר' מד). — *ודבר שהנשמה תלויה בו, אבר חיוני בגוף שאם ינָטל לא יהיה החי: (מכרו) חוץ מדבר שהנשמה תלויה בו16 משלם תשלומי כפל, חוץ מדבר שאין הנשמה תלויה בו משלם תשלומי ארבעה וחמשה (תוספת' ב"ק ז יח). — ועל אדם, *הנשמה תלויה בו, במשמ' עוד בו נשמתו, עדיין לא מת: הרי שהיה צלוב או מגוייד ורמז וכתב כתבו גט לאשתי כותבין ונותנין בחזקת שהנשמה תלויה בו (ירוש' גיט' ז א). — *ותלוי בפלוני, *תלוי בידו או בדעתו, מסור בידו והוא הקובע: לא בדעתו הדבר תלוי, בדעת הלקוחות הדבר תלוי (ירוש' חלה א ז). אי זו היא זקינה וכו' כל שקורין אותה אמה ואינה מקפדת, ובדעתה הדבר תלוי אמר ר' אבין כל שהיא ראויה להיקרות אימא (שם נדה א ה). אמר המלך אלמלי אוהבי זה יושב לפני הרגתיך, אמר (האוהב) דבר זה תלוי בי, מיד עמד והצילו (ברכ' לב.). אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי מרורין בזית ומסורין בידך ואל יהו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם (ערוב' יח:). תולה מעותיו בנכרי הוה (כתוב' פו.). ויתן לך האלהים מטל השמים, לך, בזכותך ובך הדבר תלוי (מד"ר בראש' סו). — ובסהמ"א: לפי שחוטין שבעין בלב הן תלוין (והזהיר בשלח יז). כאדם שמקלל עצמו ותולה קללתו באחרים (רש"י, שמות א י). הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ומחמת כבודו תלאוהו על שם אמו (הוא, ב"מ עג:, ד"ה רב מרי). כדי שלא תבוא לידי פסול מפני טהרת ישראל תלויה בך (עבודת יוה"כ, Elbogen, Stud. 104). כי כל אחד ממנו תלוי לנפשו (אליהו ירושלמי, לקוטי קדמונ', נספח', 33).  שלבם תלוי בעוצם מה שהם מקוים ממלאת תאותם והשלמת משאלותם (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה פתיח'). מפסידי הבחינה והדברים התלויים בה וכו' (שם שם ו). ואם לא ישלם לו על ידיהם אל יאשימם ואל יתלה בהם קצור (שם, הבטחון ד). שהצילני הבורא מעשות מה שתלית בי (שם, הכניעה ז). ואל תתלה עצמך בלוּ ואולי (שם, חשבון הנפש ג). אסור לישראל לתלות מעותיו ביד עכו"ם כדי להלוותן ברבית לישראל (רמב"ם, מלוה ולוה ה ה). שכל דמי ישראל תלויין בצוארו (הוא, מלכים ז טו). אם בא דין לפניך לחתוך בממון או בדבר מעשה באסור והיתר תלה אותו כל זמן שאתה יכול בגדול ממך (ר"י בן יהודה, ספר מוסר א טז). הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל (זהר נשא, קלד.). הראשון באמת התלויה בדבר שפתים וכו' והשני באמת התלויה בציור (רש"ט פלקירא, JQR NS I, עמ' 486). תהיה נזהר שלא תהיה תולה ענין זה לדבר מקרה (ר' זרחיה מבצלונה, באור משלי, השחר ב, 195).  ומי שמציאותו תלוי בזולתו הוא אפשרי המציאות (ר"י אלבו, עקרים א יג).  מצות שבאו בתורה שתלויות בזמן (ר"א הקראי, גן עדן, הקד', ג.). התורה הקדושה לא תתלה החיים הנצחיים בעיון המושכלות (מנחת קנאות, קופמן, 72). ואם אפשר לתלות המחק בזבוב (טוח"מ, מלוה ולוה מ ב). 

— נִפע', נִתְלוּ, יִתָּלוּ, — נתלה האדם, תלו אותו על עץ וכדו': שרים בידם נִתְלוּ (איכה ה יב). וַיִּתָּלוּ שניהם על עץ (אסתר ב כג). —  ובתו"מ: האיש נתלה ואין האשה נתלית (סוטה ג ח). כל הנסקלין נתלין (סנה' ו ד). סייף שנהרג בו, סודר שנחנק בו, אבן שנסקל בה ועץ שנתלה עליו כולן טעונין טבילה (תוספת' שם ט ח). אמרו לו הרי יוצא לידון וכו' אמרו לו הרי יוצא ליתלות (ירוש' ברכ' ט א). אלו שהם נוהגים היתר בשפחות בעולם הזה עתידין הן להתלות בקדקדי ראשיהן לעתיד לבא (מד"ר ויק' כה). — *ובמשמ' נאחז כשהוא תלוי ומשתלשל כלפי מטה: רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה וכו' (פרה ב ג). הזב מטמא וכו' עומד יושב שוכב נתלה ונשען (זבים ב ד). שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נשענין באילן (ערוב' ק.). אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו (יבמ' קכב:, ועוד). — ובהשאלה, *נתלה ביתד וכד', סמך על דבר או על אדם חשוב: אף הוא יש לו במה יתלה (תוספת' חלה א י). אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה (ירוש' תענ' ד א). — *ובמשמ' התיחס, היה שיך: מי נתלה במי, הוי אומר קטן נתלה בגדול (ב"ב יב.). לפיכך הזכר נתלה באשה והנקבה באיש (תנחו' תזריע ד). — *ונתלו חיי פ': לפי שנתאוה (שמשון) לדבר טמא לפיכך נתלו חייו בדבר טמא (מד"ר במד' ט). — ובסהמ"א: ויכונה בקדש הרוחני אשר לא יתגשם ולא יתלה בו דבר ממה שיתלה בגשמים (ר"י א"ת, כוזרי ד ג). ויש לו להתלות בשלטון ולהשחיד ולהפסיד וליגרם עלי בכל פעם שיוכל עד שיגבה סך זה לאלתר (שטרות לברצלוני, 13). כיון שהתחיל בהן האש קודם השבת מותר להשתמש בה, מפני שהאש נתלית בהן במהרה ואינו צריך לחתות (רמב"ם, שבת ג כא). שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להתלות (הוא, שמיטה ויובל יו).  קרא הרכבת החמר הזה עלוקה להתלות יסודותיו זה בזה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בראשית). ושתי אלה הראיות הם ענין אחד ונתלות זו בזו (ר"ה מוירונה, תגמ' הנפש ב., ציון א). נמצאת התקוה הכוללית נתלית באילו התכליות התורניות כולן (ר"י לטיף, שער השמים כה, השחר ב, 104). ונהגו כמה אנשים לברור להם דיין בעל תחבולות ונתלים בדברי רש"י שמשמע שיש לו להפך בזכותו (טור חו"מ סנהדרין יג). אך היא (האהבה האמתית) נתלית בדברים נצחיים (מנחת קנאות, קופמן, 1.). כל צורה מהצורות חומריות נתלית בחומר ומה שהוא נתלה בחומר אינו מחוייב המציאות (שם, 20). למה שהיתה ההצלחה האנושית נתלת בעיון ובמעשה (ר"י אלבו, עקרים, פתיח'). אם כן יהיה במנין העקרים כל המצות שבאו בהלכות ע"א ובהלכות יסודי התורה שכלן נתלות בעקר הראשון שהוא מציאות השם (שם א יד). והנה עץ חיים היא מדה זו למחזיקים בה ובה נתלית כל טובתן של ישראל בדברי בעל מאמרנו (ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה לו). — °ובמשמ' העקרית: והסודר שחונקין בו הנחנק והעץ שתולין עליו הנתלה (רמב"ם, סנה' יג ג). ועי' ערך °הִתָּלוּת.

— פִע', מ"ר תִּלּוּ, — כמו קל: מגן וכובע תִּלּוּ בך (יחזק' כז י). — *תִּלָּה בעקב הגביה את עקבו: אין יצר הרע מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא ובשעה שרואה אדם ממשמש בעיניו מתקן בשערו מתלה17 בעקבו (מד"ר בראש' כב). שהיה עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו מתלה בעקיבו מתקן בשערו (שם שם פד). 

— הִפע', °הִתְלָה18 — כמו קל, הראה שיכות של דבר אל דבר אחר: ואולם באו בכתוב רמזים מתלים הבערת האש בעת הותרה אל הפועל הראשון, כגון שאמר כי תצא אש וכו' ואומר שלם ישלם המבעיר את הבערה (ר"א הקראי, גן עדן, ענין השבת, י, כט.). והמתלה דינו בבית דין בשטרותיו אינו נשמט שהדבר תלוי בבית דין (שם, ענין שמטה ויובל ב, סח.).