*, פ"י, — תלה דבר, — דחה את ההכרעה על דבר לאחר כך1, הניחו במצב זה ללא הכרעה, aufschieben, unentschieden lassen; ajourner, suspendre; to put off, to let open: אוכלין (חמץ בערב פסח) כל ארבע (שעות), ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש (פסח' א ד). מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח וכו' מודה ר"א ור"י ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה ועל מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה (שם שם ז). שני רוקין אחד טמא ואחד טהור תולין על מגען ועל משאן (טהר' ד ו). אין מערבין תרומות תלויות זו בזו (תוספת' תרומ' ז יח). הכא בתלויה שאין דעתו להישאל עליה, אבל דעתו להישאל עליה טהורה היא (ירוש' תרומ' ח ט). אם באמת הלכה תחת ידיך ואין את יודע אם לתלות אם לשרוף וכו' (שם סוטה ח ב). עד כגריס היא תולה, יותר מיכן צריכה מתלא (ירוש' נדה ב א). המסיט את הראייה, ב"ש אומרים תולין, ב"ה מטהרין (בבלי שם עב:). — *אשם תָּלוּי, אשם הבא מסָפק, אם אין האיש יודע אם חטא או לא חטא, בנגוד לאשם ודאי: ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש (הורי' ב ד). אלו הן אשמות, אשם גזילות וכו' אשם תלוי (זבח' ה ה ). על אלו חייבים על זדונם כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהן אשם תלוי (כרית' א ב). חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא אחר יוה"כ, חייבי אשמות תלוין פטורים (שם ו ד). *והלכה תלויה, הלכה שלא הָכרעה: ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה (ברכ' כח.). — *ותלה את הענש או את הפרענות, דחה אותם לעת אחרת: תשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות היא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר (יומא ח ח). אם יש לה (לסוטה) זכות היתה תולה לה, יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה שתי שנים וכו', מכאן אמר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה (סוטה ג ד). ר"ש אומר אין זכות תולה במים המרים, שאם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרין טמאות הן, אלא שתלתה להן זכות, רבי  אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה (שם שם ה). תשובה ויום הכיפ' תולין וייסורין מכפרין (תוספת' יוה"כ ה ח). שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד מלך ישראל והיו יכולים לתלות את העבירות2 במעשיהם הטובים (ספרי דבר' כו). מי שנתחלל שם שמים על ידו אין כח לא לתשובה לתלות ולא לי"ה לכפר (ר' ישמעאל, ירוש' שבוע' א ט). צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יה"כ, זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה (ר' יוחנן, ר"ה טז:). ולא דיי שאין אתה תולה לרשעים בשביל צדיקים, אלא שאת מכלה את הצדיקים עם הרשעים (מד"ר בראש' מט). אם נמצא (צדיק) אחד בכל העיר תולין לה בזכותו (שם שם). רבש"ע, תלה להם עכשיו ותן להם נפשותיהם (שם שמות א). וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי (שם שם ג).  ונקה האיש מעון, אינו חושש שמא תלתה לה זכות, יכול אף היא לא תחוש שמא תלתה לה זכות ת"ל והאשה ההיא תשא את עונה (שם במד' ט). — ובסהמ"א: אלו הלכות תלויות ובהן אנו צריכין ללמוד (והזהיר, שמות יח). שהיה (פרעה) תולה אם לרדף אם לאו (רש"י, שמות יד ח).  אין אם הללו תלויין אלא ודאין (הוא, שם כ כב). אם זה אינו תלוי (הוא, שם כא ל). הרבה אם יש שאינם תלויין (הוא, דבר' לב מא). ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינוה או שתלה להם כחזקיה (רמב"ם, יסודי התורה י ד).

— נִפע', *נִתְלָה,— נדחתה הכרעתו לאחר כך, הֻנח בספק ללא הכרעה: גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה (ר' יהושע בן קרחה, נדר' ג יא). קין הרג ונתלה לו ז' דורות (מד"ר בראש' כג). למה עשרה, כבר נשתייר בדור המבול שמונה ולא נתלה לעולם בזכותן (שם שם מט).