°, —  פעל משני שנגזר מן תלפיות, כמו אָלַף, לָמַד1:  בקשת צדקו צדיקים לא משכו ובתלף חסדו חסידים לא תלפו (סעדיאנה, שכטר, 68).

— פִע', °תִּלֵּף, —  אִלֵּף ולִמֵּד: בפיהמו לשומה לערכה כדברה לתלף את שעריה בסמנין במָסורה (שו"ת הגאונים מן הגניזה, גינצבורג, 279).