מלה לא ברורה כל צרכה1: כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים (שה"ש ד ד).— ובסהמ"א, במליצת הכתוב, וגם ככנוי לבית המקדש, במשמ' מקום בולט במרום הרים: תלפיות דביר היכלו כבוד אומר כלו (משולם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). אספר תושיות מתיקות לפיות ואציב תלפיות לישר העוברים (רשב"ג, אמון יום זה, אזהרות). בנוי לתלפיות מגדל היקר, שכן פריץ חיות בו ונעקר (ראב"ע, יום אזכרה שביי, איגר 157). קולי אליכם בני גליות, מים שכלי לקטו מרגליות, כי הצבתי לכם תלפיות והגדתי לכם האותיות (ר' אנטולי, חמדה גנוזה, כג:). שאלתם על מגדל נפל היבנה לתלפיות (ר"י חריזי, תחכמוני כב). אל תל תלפיות יקבוץ שיות המה נדחות (ר' נג'ארה, יגזול שנתי, עולת תמיד). יכסו את ראשיהם בלבוש הבדים וכו' יעמדו מנגד על התלפיות ולשונם חדה כחרב פיפיות (עזרא הבבלי, הקד' תוכח, מוס', ג:). וכל מה שבנוי בו (בחבור) לתלפיות בנוי על יסודות מדומות וכו' (שלמה פפנהיים, יריעת שלמה א, הקדמ', א:). מצבו (של האדם) נצב הקומה תבניתו לתלפיות מעשיו במוסר השכל (בכורי העתים תקפ"ב, 74). העפיל עלות על תלפיות ההר (קלמן שולמן, מוסדי ארץ, אמריקה ט). — ומ"י, °תַּלְפִּיָּה: ונוריאל שר האל עמד בם לתלפיה (רשב"ג, שנאנים שאננים, רשות, שחרית יוה"כ). צואר כמו מגדול בנוי לתלפיה (הוא, גפן שתולה). הט אזנך מגדל תכונות על אשיות אמת בנוי לתלפיה (רמב"ע, תבל באיבת, בראדי, פה). חצובה מהררי תושיה, בנויה לתלפיה (ר"י חריזי, תחכמוני ח). ההפך תלוליה בנוי לתלפיה (משה זכות, ארים בקול, קינ' שחרית לת"ב ספרדים).
1 [הקדמונים לא הבינו את המלה לפי פשוטה: השבעים מעתיקים אותה באותיותיה, לפי הגיתה בנקוד εἰς Θαλπιωϑ, ואלו וולג', בלשון רבוי cum propugnaculis, בבִצּוּרִים, וחז"ל מצאו בה, בדרך דרוש, רעיונות כגון: תל שכל הפיות מתפללין עליו (ירוש' ברכ' ד ה), תל שכל פיות פונים בו (בבלי ברכ' ל.) וע' בהמשך. ואלו המדקדקים העברים בימי הבינים נחלקים בכך, אם יש לראות ת זו שבמלה כשרשית או כנוספת, כדברי ראב"ע שפת יתר סז: אמר ר"א שהגאון אמר כי ת שרש, וטעמו לתלוליות א"כ המלה שתים וטעמו לתלות פיות, כמו חרב פיות, והעד אלף המגן תלוי עליו ואינו רחוק, ורבי אדונים (עי' הרקמה שער ד) לא פי' בו מאומה ויאמר ר' מרינוס כי הת' נוסף והיא חסר אל"ף כמו מַלּפֵנוּ מבהמות ארץ, והטעם שיורה וילמד עוברי דרכים, ור' שלמה בר' יהודה אמר שאין לו דומה וטעמו נפלאת ע"כ, ולפי זה נגזרו מלים שונות כגון תֶּלֶף, ממלה זו. וראב"ע לכתוב מביא את דעת יש אומרים לתלות פיות שהם חרבות, בקרוב לענין. ומן החדשים היו שגזרו תלפיות מן לפה (עי' ש. קרוס, לשוננו ג, 255), או שהציעו תקוני גרסה שונים. וגרטץ ראה כאן מלה יוונית τηλῶπις; והעורך הלשון והספר ב, 146 וכו' מדגיש במיֻחד את דמיון הפסקה אל יחזקאל כז י-יא: פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך, בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך ע"כ, אשר לפי זה ראו בתלית הנשק ענין של יפי דוקא, ועל כן מסתבר שהמכֻון הוא: לתלות יפי, כלו' שהמגדל בנוי הוא כדי שיתלו עליו שלטים וכלי נשק אחרים ליפי ותפארת.]