תַּלְמִית
*, ש"נ, במקורות רק מ"ר תלמיות, — כמו תֶּלֶם: מותר אדם לעשות לתוך שדהו תלמיות1 קטנות של טפח טפח וכו' (תוספת' כלא' ב י). קשרו נח (את הראם) בתיבה והיה מתלים תלמיות2 כמן טבריא לסוסיתא (ר' נחמיה, מד"ר בראש' לא).
1 [נ"א: ערגיות.]
2 [נ"א תלמויות. עי' בהערות תיאודור למקום.]