תַּלְמִית

*,  ש"נ, במקורות רק מ"ר תלמיות, — כמו תֶּלֶם: מותר אדם לעשות לתוך שדהו תלמיות1 קטנות של טפח טפח וכו' (תוספת' כלא' ב י).  קשרו נח (את הראם) בתיבה והיה מתלים תלמיות2 כמן טבריא לסוסיתא (ר' נחמיה, מד"ר בראש' לא).



1 [נ"א:  ערגיות.]

2 [נ"א תלמויות.  עי' בהערות תיאודור למקום.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים