°, ש"נ, — תנועה:  דעבד גלגל גדול דנחשא וכו' ועשה לו תנודות שמנידות אותו מאיליהן (תשו' הגאו', הרכבי, שעד). ואפילו תנודות של אדם ואפילו רחשושי לבו תלויין במזל (רב האי, שם). והוא (האדם) הולך וגדל עד שיחזק על התנועה והתנודה עם הגעתו אל מזונו מכל יגיעה וטורח (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה, 101). והנפש השנית נפש הבהמה והיא בעלת ההרגשות חמשה ובעלת התנודה ההולכת ממקום למקום (ראב"ע, קהלת ז ג).  אריד בשיחי ואהימה, והוא ענין תנודה על החולה או על הצרה (רד"ק, שרשים, רוד). ויתכן לפרש ירופפו מענין תנועה ותנודה (הוא, שם, רוף).  ויביט תנודות רקיעים ויחשוב משולש כמבוי מפולש וישוה לקוטר מרובע צלעים (ר"ש בונאפיד, תנו קול רקיעים, דברי חכמים, פו). — ואמר המשורר:  ואז נתכנו אשיות יצירות בעולמו בעצם מרוצתו וכח תנודותיו (רמב"ע, בשם אל, ברודי, רלט). — °וכמֻנח בפיסיקה נוהג השם בלשון ימינו במשמ' תנודת המטֻטלת החוזרת למקומה וכד', Schwingung; oscillation, vibration; swinging, vibration.