תְּנוּב

°, ש"ז, — כמו תְּנוּבָה, ואמר הפיטן: ולברך ממגד ירחים בעדון תנוב פרחים ר"א קליר, יפתח ארץ, גשם. נצנים ודשאים הצמיח מנה, נשאו קל וחמר גם בתנוב למינה1 סמל בריה צאת בערבוביא לא כל הימנה יוסף בר שמואל, ארנן, יוצר שבת ב אחה"פ. מות קראתכם ככלות כל תנובך הוא, אז כארשת, זולת שבת הגדול.



1 [נשאו דשאים קל וחמר בעצמן, אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר למינהו באילנות חול' ס..]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים