°, תינוי, ש"ז, —  שם הפעֻלה מן תִּנָּה, סִפּוּר, תשבחה:  קדוש משמע נפלאותיך קדוש מזכר מופתיך קדוש מתינוי משפטי פיך (ינאי, קרוב' לס' שמות, זולאי, פז).  תמור שִפר תנוי שֶפר תת כפר תאב עפר (שלמה הבבלי, אל נשא, יוצר שבת בראש').