תְּנוּבָה

ש"נ, סמי' תְּנוּבַת, כנ' תְּנוּבָתִי, מ"ר תְּנוּבוֹת, תְּנוּבֹת, — פֵרות, יבול, תבואה, ,Frucht, Ertrag; fruit(s), produit(s); fruit(s) produce: ירכבהו על במתי ארץ ויאכל תְּנוּבֹת שדי דבר' לב יג. החדלתי את מתקי ואת תְּנוּבָתִי הטובה שופט' ט יא. הבאים1 ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תְּנוּבָה ישע' כז ו. והרבתי את פרי העץ וּתְנוּבַת השדה יחזק' לו ל. טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מִתְּנוּבוֹת שדי2 איכה ד ט. — ובתו"מ אם עשו שפתותיו של אדם תנובה3 יהא מבושר שנשמעה תפילתו ר' יהושע בן לוי, ירוש' ברכ' ה ה. על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה ברכה מעין שלש, בבלי שם מד.. — ובסהמ"א: לעולם אין יוצאין עד שיכוין משמיע לשומע ושומע למשמיע, שהכל תנובת הלב סדר רע"ג השלש ב, פח:, סדר פורים. שימתיקו תמרים את תנובתם תפלת כ"ג, .Elbog. ,Stud, עמ' 140. ומן השדות תקטוף מלילות ותכין תחת הארץ מערות ומחלות למלאות אותם תנובות ושבלים מלאות וטובות ר"י חריזי, תחכ' ד, 48. — ואמר הפיטן: והיא מקשרת פרי תנובות ושאר הצמחים רשב"ג, כתר מלכות, ביאליק-רבניצקי ב, 66. — ואמר המשורר: נטע אלהים על פני תבל נטע תנובותיו מאד מרו רמב"ע, תרשיש ח, ברודי, שפא.



1 [כאמור בדברי העורך, ב"הלשון והספר" ג, 399, אין מלת הבאים כאן צורה מן בוא, אלא מ"ר מש"ע הבא במשמ' פרח, צמח פורח, מקביל אל הסור' הַבְּתָא, מ"ר הַבֵּא במשמ' זו: צמחי פרחים ישרש יעקב ויציץ ופרח ישראל וכו'. לענין זה מתחבר גם המשפט שבפס' ח: בסאסאה בשלחה תריבנה, בקריאה: כְּסאסאה בשלחה תִרְבֶּינה, כלו' כעץ הסאסאה בשלחה את שלוחותיה, כן תרבינה ההבאים, צמחי הפרחים, בהבנת סאסאה בסור' סאסה, עץ ה-mispelus ממיני הוַרדיים.]

2 [כלו' טובים היו חללי חרב שהם יזובו מדֻקרים כחללי רעב שכסו את השדות כתנובות.]

3 [כדרשת הבטוי שבכתוב: ניב שפתים, ועי' שַׂפַה, הערות.]

חיפוש במילון: